הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מובייל: פנתה טלפונית לאנשים להצטרף לשירותי באופן/תדירות “אשר יש בהם משום הטרדה ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או פגיעה בפרטיות”.

13:21 24.11.2017

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

תגים: , ,

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 21 בנובמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת הוט מובייל משום שפנתה טלפונית לאנשים להצטרף לשירותי באופן/תדירות “אשר יש בהם משום הטרדה ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או פגיעה בפרטיות”.

התובעים בתביעה זו הם עו”ד טל קונסטנטין לדרמן וצביקה בלינזון. בתביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של הבקשה והתובענה המצורפת לה בפרקטיקה מסחרית פסולה מיסודה, שהוט מובייל אימצה לעצמה במטרה לגרום לצרכנים להצטרף לשורותיה: פניות חוזרות ונשנות לצרכן באמצעות נציגי מכירות בטלפון (‘טלמרקטינג’), באופן שיש בו משום הטרדה של הלקוחות, וזאת גם במקרים שבהם הצרכן הבהיר לה מפורשות כי אינו מעוניין בשירותיה ו/או כי הוא מעוניין כי הוט מובייל תסיר אותו ממאגריה.

“התנהלות שיטתית זו של המשיבה מוכחת ומודגמת בשים לב לעניינם האישי של המבקשים ומתוך פסקי דין שנפסקו נגד הוט מובייל (והליכים שעדיין מתקיימים). אכן. המשיבה מודעת היטב לטיבן של הפניות, היקפן והיותן מטרידות וחסרות תום לב”.

התביעה כולל פירוט ותיעוד מלא של הפניות שקיבלו התובעים מהחברה כאשר לגבי התובע הראשון מדובר ב- 12 פניות ואילו התובע השני קיבל לא פחות מ- 28 פניות כאלה.

לדברי התובעים, נציגי חברת הוט מובייל הודיעו כי “אין ביכולתם ו/או בכוונתם לעשות זאת אם לא יספק להם מידע. בנוסף, כך טוענים נציגי המשיבה, מאגרי המידע שלהם מונים מיליוני לקוחות“.

התובעים טוענים כי נאמר להם במפורש שלא יניחו להם עד אשר ישיגו את מטרתם: העברתם כלקוחות אל חברת הוט מובייל. כך, למשל, בתיעוד שיחה מספטמבר 2016 אומר נציג שירות לתובע השני: “בשביל זה אתה צריך לעבור לחברה שלנו כדי שלא יתקשרו אליך יותר“. התובע שואל את נציג השירות: “אה, כאילו אני צריך לעבור לחברה שלכם כדי שיפסיקו להתקשר אלי ולהפריע לי באמצע יום העבודה?” ונציג חברת הוט מובייל בשם ארטיום משיב לו: “כן. אתה הבנת טוב מאוד”.

לדברי התובעים, “שיחות המכירה של הוט מובייל פגעה (ופוגעת) בשלוות רוחם של המבקשים, בזכות להיעזב לנפשם ובכיבוד רצונם כי הוט מובייל תחדל מלהטרידם בהצעות מסחריות וגרמו להם לנזקים המתבטאים, בין השאר, באובדן זמן והפרעה במהלך העבודה, טירחה ותחושות שליליות של ממש – כעס, תסכול, עלבון וחוסר אונים”.

מהתביעה עולה כי התובעים אף הגישו תלונות במשטרת ישראל כנגד חברת הוט מובייל “במטרה להפסיק את ההטרדות החוזרות ונשנות” אולם “גם אמצעי דרסטי זה לא הוביל לשינוי בדפוס הפעולה של המשיבה”.

התובעים טוענים באמצעות באי כוחם כי במה שהם מכנים דפוס שיטה של חברת הוט מובייל. “פסקי הדין וההליכים המשפטיים מלמדים על דבר נוסף: מדובר בהתנהלות המשיאה את ריווחי החברה. שהרי, אם לא הייתה המשיבה נהנית מפעילות זו, חזקה שהייתה פועלת למיגורה … קרי, מן הבחינה הכלכלית כדאי למשיבה להפר את הדין. בדיוק לשם כך נועד ההליך הייצוגי – להפוך הפרה כדאית כלכלית לכזו שאינה משתלמת“.

התביעה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין G&A גלסברג, אפלבאום ושות’.

[הערה: כל ההדגשות כאן מופיעות בטקסט המקורי].