הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר: מעמידה מידע אישי של לקוחותיה לרשות חב’ פוקסקום גרוב העוסקת בטלמרקטינג ובמכירה מרחוק

כפי שדיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה, לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 24 באוקטובר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פרטנר תקשורת בע”מ וחברת פוקסקום גרוב (FoxCom) מאיזור התעשיה שגב תרדיון.

התובע בתביעה זו הוא אהרון מסרי הטוען בשם עצמו והינו לקוח של חברת פרטנר תקשורת. בתביעה נאמר בין היתר כי בחודש מארס 2016 התקשרה אליו אשה אשר הציגה עצמה כעובדת של חברת פרטנר והציעה לו “עיסקת חבילה” במבצע של שירותי רט”ן ומכשירים אלקטרוניים. “לדבריה, היא עיינה בחשבונות הטלפון השוטפים של המבקש ונוכחה לדעת, כך לטענתה, שהמבקש משלם סכומים גבוהים מידי בחשבון הטלפון. לדבריה, חבל לו למבקש לשלם על כך הרבה. היא אף ידעה לצטט את סכומי החשבוניות של המבקש…”.

בשלב מאוחר יותר סבר התובע כי הוטעה ע”י אותה דוברת וביקש לבטל רכישה של אחד מהמוצרים עליהם סוכם. “… שירות הלקוחות של המשיבה ענה למבקש כי הוא איננו מטפל בכל העניינים הנוגעים לעיסקה שנעשתה באמצעות הנציגה. נמסר למבקש כי ישנו גורם אחר, אשר זהותו לא נמסרה למבקש, וכי הודעתו תועבר או תימסר לאותו גורם והוא ייצור קשר עם המבקש. כל אימת שהמבקש פנה לשירות הלקוחות של המשיבה הוא נענה כי שירות הלקוחות איננו מטפל בנושא אלא גורם אחר – שטיבו לא הובהר למבקש  – הוא שמטפל בדבר וכי פנייתו תועבר לאותו גורם עלום שם”.

התובע טוען כי “… המשיבה [פרטנר] – ללא ידיעת המבקש ובלא הסכמתו – שינתה למפרע את התנאים של ההתקשרות באמצעות הנציגה וקבעה תנאים חדשים ושונים לחלוטין לרכישה או להתקשרות, באופן שרירותי ובאופן חד-צדדי. בנוסף או לחלופין, המבקש יטען בהקשר זה כי המישבה גילתה דעתה כי כל ההתקשרות הקודמת באמצעות הנציגה מלכתחילה הייתה לא יותר מאשר הטעייה ואחיזת עיניים וכי בפועל כל כוונתה וכל מעייניה לא היו מכירות שירותי רט”ן בתנאים משופרים אלא מכירה גרידא של מוצרים”.

שיתוף הפעולה של פרטנר עם פוקסקום

התובע טוען כי “בדיעבד הסתבר … כי המשיבה מסרה וגילתה את המידע שהיה בידיעה על ענייניו הפרטיים של המבקש או לחילופין איפשרה גישה למאגרי המידע שלה לחברת FoxCom, משיבה מס’ 2, כדי שתעשה בהם שימוש לקידום עסקיה וענייניה של פוקסקום. חברה  זאת, באמצעות עובדיה, היא אשר פנתה למבקש.

“… המידע אשר המשיבה העבירה לפוקסקום עזר לה לבנות פרופיל אישי וכלכלי של המבקש לצורך חדירה לעולמו הפרטי וניצול המידע האמור כדי להשפיע על המבקש, במודע או בתת מודע, להיענות  לפנייה מצד עובדי החברה האמורה. כן העניק המידע האמור לפוקסקום גישה לחיוב כרטיס האשראי של המבקש”.

צו מניעה האוסר יצירת זיקה בין מכירת שירותי רט”ן לבין מכירת ציוד כלשהו

בין היתר עותר המבקש לבית-המשפט “ליתן נגד המשיבה צו מניעה האוסר עליה לקשור וליצור זיקה בין מכירת שירותי רט”ן ובין מכירת ציוד קצה או ציוד בכלל או להתנות רכישת שירותי רט”ן ברכישת ציוד קצה או ציוד בכלל או ליצור זיקה בדרך כלשהי בין שירותי רט”ן לרבות בדרך של מתן הטבות, הנחות, תוכנית תעריפים ייחודית ובין רכישת ציוד קצה או ציוד בכלל. בנוסף או לחילופין, ליתן צו עשה המחייב את הנתבעת להפריד בין מכירת או מתן שירותי רט”ן ובין מכירת ציוד קצה או ציוד בכלל”.

לדברי התובע, “על-פי חוק התקשורת ותנאי הרישיון, המשיבה יצרה זיקה בין מכירת שירותי רט”ו ומכירת ציוד אלקטרוני או התנתה מתן הטבות ברכישת ציוד אלקטרוני ובכך הפרה חובה חקוקה. בכך מונעת המשיבה מלקוחותיה אפשרות ניידות בין ספקים ואין ביכולתם לדעת עלות שירותי הרט”ן בנפרד מעלות הציוד האלקטרוני”.