הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל ובנק הדואר בשם כל מי שרכש כרטיס חיוב דולרי ויזה נטען ולא אופשרה לו הפקדה דולרית אלא הוא חוייב בעמלת רכישה של דולרים (לצורך הגדלת יתרת הכרטיס).

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות דואר ישראל ובנק הדואר בשם כל מי שרכש בבנק הדואר כרטיס חיוב דולרי ויזה נטען ולא אופשרה לו הפקדה דולרית אלא חוייב בעמלת רכישה של דולרים (לצורך הגדלת יתרת הכרטיס).

התובע בתביעה זו הוא עו”ד רענן גל. בתביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של הבקשה לאישור ושל התובענה המצורפת אליה הוא הדרך היצירתית בה נוקט בנק הדואר במטרה להתעשר על חשבון לקוחותיו שלא כדין”.

הדבר נעשה באמצעות חיוב הלקוחות בעמלתה רכישת דולרים, מעבר לעמלה הפורמלית המוגדרת כ’עמלה טעינה’ שנועדה כתשלום עבור הטענתו של כרטיס חיוב דולרי ‘ויזה נטען’. כרטיס זה משווק ע”י הדואר והוא מאפשר ביצוע עיסקאות דולריות.

לטענת התובע, הדבר הינו בניגוד לפרסומים של דואר ישראל ובניגוד לדין.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “כאשר לקוח מזדמן מבקש בפועל להפקיד דולרים של ממש, לטובת ‘הטענתו’ של כרטיס החיוב, פקידי הדואר מסרבים לקבל את אותם שטרות של דולרים ומחייבים את הלקוח – שרכש את כרטיס החיוב הדולרי – לרכוש דולרים חדשים באמצעות בנק הדואר, ובאמצעות כך מחייבים אותו בתשלום העמלות הכרוכות ברכישתם.

“המבקש, שהינו עורך דין בהכשרתו, על-מנת לוודא שאין המדובר בהתנהלות מקומית של פקיד מסויים, פנה למספר סניפים ושוחח עם מנהלי הסניפים. כולם, מבלי יוצא מן הכלל, הבהירו לו כי הדרך היחידה להטענת הכרטיס היא באמצעות רכישת דולרים מבנק הדואר.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יעקב ג’קי בובליל ושרגא צייגר.