הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד זאפ גרופ: ‘סוחרת בפרטי לקוחות אשר משתמשים בשירותיה כאשר היא מעבירה אותם לצדדי ג’ וזאת ללא ידיעה ו/או הסכמת הלקוחות’

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 7 במאי 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד זאפ גרופ, הפעילה את אתר האינטרנט “זאפ דפי זהב” אתר האינטרנט “המוביל לחיפוש נוח וממוקד לבחירת שירותים ובעלי מקצוע, המציע לגולש מבחר כלים לקבלת החלטות צרכניות מיטביות, ללא צורך בידע מוקדם ובמומחיות”.

התביעה היא על כך שהחברה “סוחרת בפרטי לקוחות אשר משתמשים בשירותיה כאשר היא מעבירה אותם לצדדי ג’ וזאת ללא ידיעה ו/או הסכמת הלקוחות. זאת ועוד, הנתבעת מחזיקה בנתונים אותם היא אוספת לגבי המשתמשים בשירותי וזאת ללא כל הסכמה מצידם ובהמשך אלו זוכים לקבל פניות מצדדי ג’ אשר קיבלו את הפרטים האלו מהנתבעת”.

התובעת בתביעה זו היא ורד פרידמן אשר חיפשה ב- Google שירות לתיקון דודי שמש.  בתביעה נאמר בין היתר כי ב- 25.7.2017 היא חיפשה בעל מקצוע לצורך תיקון הדוד. באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה גלשה בגוגל כשהיא מקלידה “תיקון בוילר תל אביב”.

לדברי כתב התביעה, “אחת התוצאות הראשונות הייתה שייכת לאתר האינטרנט של הנתבעת … ניתן ללחוץ על המספר השייך לאתר הנתבעת בצורה ישירה בדף החיפוש, וזאת מבלי להיכנס לאתר הנתבעת. כך עשתה התובעת ולחצה על המספר שהופיע ב[תוצאות] חיפוש”.

מייד לאחר מכן קיבלה התובעת מסרון מהנתבעת ובו שלושה מספרי טלפון של בעלי מקצוע בתחום דודי השמש והאינסטלציה. יודגש כי במסרון צויין שמה הפרטי של התובעת, כל זאת כאשר לא נכנסה כלל לאתר הנתבעת ולא השאירה כל פרט מזהה!

“… אם לא די בכך שהנתבעת משתמשת במאגרי מידע כלשהם ובהם נתונים על התובעת ופרטיה, לאחר המסרון שקיבלה התובעת, לפתע היא החלה לקבל שיחות טלפון מבעלי מקצוע שונים בנושא של תיקון דודי שמש.

“התובעת אשר שוחחה עם בעלי המקצוע שהתקשרו אליה, הבינה מכל אחת מהם כי הנתבעת העבירה אליהם את פרטיה. לא זו אף זו, התובעת הבינה מהם כי בעלי מקצוע אלו משלמים למשיבה עבור שירות זה 40 ₪ עבור כל ‘ליד’ (lead). כלומר, עבור כל שיחת טלפון שקיבלה התובעת מבעלי המקצוע, הרוויחה הנתבעת ארבעים ₪ ובסך הכל 160 ₪ בגין ארבע שיחות שקיבלה התובעת מבעלי מקצוע שהופנו ע”י הנתבעת”.

בעקבות כך דיברה התובעת פעמיים עם מוקד חברת דפי זהב:

■ בפעם הראשונה, “נציגת הנתבעת הכחישה את הנושא וטענה כי שום דבר לא מועבר וכי אם התובעת רוצה, היא [הנציגה] יכולה לחסום את מס’ הטלפון של התובעת. התובעת ביקשה מהנציגה לחסום את מס’ הטלפון שלה”.

■ במקרה השני, נציגת השירות טענה כי “התובעת בעצם התקשרה ל’מספר מקשר’, כלומר מספר טלפון המאפשר למשיבה להעביר את הפרטים לבעלי מקצוע שונים”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד עומר פיינטוך.

[הערה: ההדגשות מופיעות במקור].