הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד יוניברסל מוטורס ישראל: נתוני הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת אשר נמדדים במקומות שונים ב”שברולט טראוורס” חורגים בעשרות אחוזים משיעורי החשיפה המקסימליים המומלצים ע”י המשרד להגנת הסביבה

07:57 04.05.2018

קטגוריות: תעופה/תחבורה/תיירות

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 30 באפריל 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת יוניברסל מוטורס ישראל בע”מ בטענה כי נתוני הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת אשר נמדדים במקומות שונים ברכב מסוג “שברולט טראוורס” חורגים בעשרות אחוזים משיעורי החשיפה המקסימליים המומלצים ע”י המשרד להגנת הסביבה.

בית-המשפט נדרש בין היתר “להצהיר ולקבוע כי שיעורי הקרינה הבלתי מייננת ברכב … חורגים מהרף המומלץ ע”י המשרד להגנת הסביבה וכי מדובר במידע מהותי שעל המשיב לחשוף בפני הציבור (ממש כפי שמפורסמים נתוני צריכת דלק, נתוני זיהום אוויר ונתונים אודות מספר כוכבי הבטיחות של כל רכב)”.

התובעים בתביעה זו הם ארז ואביבה נמרוד, “זוג הורים לשלושה ילדים בגילאים, 3, 7 ו- 10. המבקש אשר הינו אחד מבעלי חברה למכשור רפואי, והמבקשת, מודעים לסכנות הקרינה הבלתי מייננת ובהתאם נוהגים לערוך בדיקות של רמות קרינה בבתיהם. בנוסף, המבקש נוהג לערוך בדיקות קרינה גם במקום עבודתו”.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “הבקשה בתיק זה עוסקת בשני נושאים הקשורים בחיי היום יום של כמעט כל אדם במדינת ישראל – הנסיעה בדרכים ונושא הסכנות לקרינה בחיי היום-יום.

“כמעט כל אדם במדינת ישראל משתמש בכלי תחבורה כחלק מחיי היום-יום. לחלק נכבד מהאוכלוסייה במדינת ישראל, יש לפחות כלי רכב פרטי אחד המשמש אותם ואת משפחתם בחיי היום-יום. אנשים מבלים שעות על גבי שעות בכלי הרכב בין אם בעמידה בפקקים ובין אם בנסיעה ממקום למקום.

“כל מי שרוכש רכב עושה זאת בדרך כלל בהסתמך על הנתונים המפורסמים על-ידי חברות הרכב השונות ובכללם, נתונים אודות רכיבי הבטיחות של הרכב, ביצועים, צריכת דלק וכדומה. לאור מגוון הרכבים המוצע בשוק נכון להיום יש לאותם נתונים אשר החברות בוחרות לפרסם משמעות קריטית בכל הקשור להחלטה הסופית של הצרכן איזה רכב לרכוש.

“… המשיבה טורחת לפרט בפרסומיה אודות הרכב נתונים רבים לרבות נתוני בטיחות, אך נמנעת מליידע את הציבור כי נתוני הקרינה (קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת) אשר נמדדים במקומות שונים ברכב חורגים בעשרות אחוזים משיעורי החשיפה המקסימליים המומלצים ע”י המשרד להגנת הסביבה (עד פי שמונה).

“טרם הגשת בקשת האישור ערכו המבקשים – באמצעות בודקים המוסמכים ע”י המשרד להגנת הסביבה – לא פחות משלוש בדיקות קרינה בשני כלי רכב שונים מסוג הרכב נשוא התביעה, על-מנת לוודא כי לא מדובר היה בתקלה נקודתית ברכב שהיה בבעלותו אלא בתופעה גורפת.

“ממצאי שלוש הבדיקות שנערכו ע”י המומחים הצביעו על כך ששיעורי הקרינה ברכב (בעיקר בחלק האחורי של הרכב במקום בו יושבים הילדים) חורגים בצורה ניכרת מהשיעורים המקסימליים המומלצים ע”י המשרד להגנת הסביבה“.

בכתב התביעה נאמר כי המבקשים פנו אל חברת יוניברסל מוטורס ישראל טרם הגשת התביעה וניסו במשך יותר מחמישה חודשים לקבל התייחסות בכתב לטענותיהם. “במשך חמישה חודשים התחמקו נציגי המשיבה ממתן תשובה עניינית בכתב תוך שהם חוזרים ומאשרים באוזני המבקשים כי המשיבה ערכה בעצמה בדיקות קרינה ברכב וכי לאור מימצאים חריגים שהתקבלו בבדיקות אלו (!), היפנתה שיאלתה בעניים להתייחסות היצרן  בחו”ל (מדובר למעשה בהודאה מצד המשיבה). נציגי המשיבה הבטיחו להעביר למבקשים את תשובת היתרן – אך עד מועד זה לא עשו זאת (!)”.

בהמשך כתב התביעה נאמר עוד כי המבקשים פנו אל ד”ר אהוד נאמן, מומחה בעל ניסיון של 60 שנה בתחום הפיסיקה הגרעינית, אשר בין השנים 1990-2001 שימש כראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה. בעקבות הבדיקות שערך ממצאי חוות הדעת שלו

קובעים כי שיעורי הקרינה שנמדדו מצדיקים אי שימוש ברכב כלל, או מוגבל בזמן, ולכן אם מעוניינים להשתמש ברכב, יש להגביל את שעות השהייה ברכב ובמיוחד בדגש על ילדים מתחת לגיל 15, וכי בעוצמות שנמדדו ברכב משקפות את אותם ערכים כמעט במצב שאדם יושב על שנאי בחדר שנאים“.

“… הבקשה והתביעה בתיק זה עוסקות בשאלה אחת פשוטה: האם מידע אודות רמות הקרינה ברכב הוא מידע מהותי אשר המשיבה הייתה חייבת לפרסם לציבור והאם אי פרסום המידע כאמור מהווה הטעייה והפרה של הסכם המכר מול רוכשי הרכב“.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד רם דקל ואוהד אנטמן.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן בידיעה מופיעות באופן זה גם בטקסט המקורי של כתב הטענות].