ההתפתחויות האחרונות בתביעה של המנמ”ר לשעבר נגד משרד התקשורת

ב- 10 בינואר 2016 נפתח בבית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תיק סע”ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) בתביעתו של אופיר שלום לב ארי – לשעבר, מנהל מערכות המידע  במשרד התקשורת – נגד מדינת ישראל/משרד התקשורת, תמר (תמי) לשם סמנכ”לית משאבי האנוש במשרד התקשורת ונציבות שירות המדינה. יצויין כי מדובר בתביעה שמהותה הפרה לכאורה של חוק איסור לשון הרע ולא על עצם פיטוריו של המנמ”ר (הקודם) ממשרד התקשורת.

ב- 21 ביוני 2016 התקיים דיון קדם משפט ועתה נקבע כי שלב ההוכחות בתיק ייפתח ב- 16 באפריל 2018. בתיק זה ניתנו מספר החלטות ביניים.

ב- 12 במארס 2017 נתנה כבוד השופטת קרן כהן שתי החלטות בתיק זה. החלטה אחת נגעה לבקשתו של התובע למחיקת כתב ההגנה שהוגש ע”י משרד התקשורת ותמר לשם (באמצעות פרקליטות המדינה). “לאחר ששקלתי את הבקשה למחיקת כתב ההגנה ואת טענות הצדדים מצאתי כי אין למחוק את כתב ההגנה … סעד של מחיקת כתבי טענות ניתן במשורה ולא מצאתי כי מתקיימות הנסיבות המצדיקות את נתינתו, מצאתי כי המשיבים ביצעו את הליך גילוי המסמכים באופן שבו הבינו את החלטת בית-הדין, הגם שלטענת המבקש אין המדובר בביצוע מלא של החלטת בית-הדין. בנסיבות אלה אין להורות על מחיקת כתב ההגנה”.

“עם זאת, על-מנת שלא תיפגע זכותו של המבקש לקבלת מסמכים המצויים ברשות המשיבים אשר לטענתו עשויים לשפוך אור בסוגיות שבמחלוקת בכל הנוגע לאופן תפקודו בעבודה, אני מתירה למבקש לעיין בתיבת הדוא”ל שלו ולהעתיק את המסמכים הרלבנטיים לניהול ההליך”.

“לעניין קבצי CRM: המשיבים יגלו ויעבירו לעיון המשיב אף מסמכים שהוא השתתף בעריכתם למרות שלא כתב אותם מתחילתם” [ ההדגשות – במקור].

בהחלטה נוספת קבעה השופטת כי “תמו ההליכים המקדמיים” וכי המשך הדיונים יהיה כאמור בחודש אפריל בשנה הבאה.

בחול המועד פסח, ב- 14 באפריל 2017, ניתנה ההחלטה האחרונה עד כה בתיק זה. את ההחלטה נתנה השופטת החדשה בתיק זה, כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין: “לאור האמור בסעיף 1 לתשובת המבקש, ימציאו המבקש ובא כוחו למשיבה, עד ליום 4.5.2017, התחייבות בכתב בהתאם לה הם מאשרים, כי לא יעשה על-ידם כל שימוש, במישרין ו/או בעקיפין, במסמכים שיעוברו לעיונם, לרבות במידע שיתגלה להם לאחר העיון במסמכים שיועברו אליהם, אלא לצורך ההליך הנוכחי ולא לכל צורך אחר”.

“עם קבלת כתב ההתחייבות, תפעל המשיבה בהתאם להחלטת חברתי, כבוד השופטת קרן כהן מיום 12.3.2017 ותעביר לב”כ המבקש, בתוך 10 ימים ממועד קבלת כתב ההתחייבות את כל תכולת תיבת הדוא”ל שלו וכן קבצי CRM שהמבקש /השתתף בעריכתם למרות שלא כתב אותם מתחילתם’.”

הערות עורך Read IT Now: ב- 5.2.2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

בית-המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים של משרד התקשורת בתביעה [סכסוך עבודה בסמכות שופט] העוסקת בהפרת חוק איסור לשון הרע שהגיש המנמ”ר לשעבר במשרד (אופיר שלום לב ארי) נגד המשרד ונגד סמנכ”לית משאבי אנוש במשרד תמר (תמי) לשם.

גד פרץ מ’גלובס’ דיווח ב- 30.11.2015 על סיום העסקתו של מנהל מערכות המידע של משרד התקשורת כשנה לאחר שהתקבל לתפקיד.

ב- 12.8.2016 פירסמתי ידיעה כאן באתר לפיה “משרד התקשורת מפרסם מכרז פומבי לתפקיד מנהל/ת אגף א‘ (מערכות מידע) – מנהל מערכות המידע של המשרד. המנמ”ר הקודם אופיר שלום לב ארי מונה לתפקידו ב- 12/2014 והעסקתו הסתיימה 11 חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2015, ע”י סמנכ”לית משאבי אנוש במשרד. בעבר פורסם מכרז פנימי לתפקיד שהסתיים ללא הגשת מועמדויות. אשר על כן, כפי שדיווחתי בשעתו בחלון המבזקים של אתר זה, בחודש אפריל השנה פורסם מכרז בינמשרדי. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 16.8.2016. משום-מה, המכרז אינו מתפרסם במדור מכרזי כוח אדם באתר האינטרנט של משרד התקשורת“.

העתירה סע”ש 18361-01-16 הוגשה בינואר 2016. מדובר בתביעה שמהותה הפרה לכאורה של חוק איסור לשון הרע ולא על עצם פיטוריו של המנמ”ר הקודם ממשרד התקשורת. הליך ראשון, קדם משפט התקיים ב- 21.6.2016.

בחודש אוגוסט פירסמה כבוד השופטת קרן כהן החלטה בה היא איפשרה הגשת כתב תביעה מתוקן משום שתביעתו המקורית של התובע חסרה “פרטים מהותיים שיש בהם כדי לבסס את עוולת לשון הרע”, כקביעת השופטת. השופטת קיבלה בחלקה את בקשת מדינת ישראל ותמי לשם ואף פסקה, בשלב זה של ההליך, על אופיר שלום לב ארי לשלם להן תשלום הוצאות בסך 2,000 ₪.

במסגרת ההליך ביקש התובע גילוי מסמכים ספציפיים. השופטת קיבלה באופן חלקי את הבקשה לגילוי המסמכים ופירסמה בסוף ינואר 2017 החלטה מנומקת. בסך הכל ביקש התובע גילוי שבעה מסמכים ספציפיים. לגבי שני מסמכים קבעה השופטת כי הבקשה מתייתרת ודחתה בקשה לגבי מסמך נוסף, השלישי במספר. השופטת אישרה גילוי ארבעה מקרים לגבי מסמכים מתוך השבעה. המסמכים הללו יוגשו ע”י משרד התקשורת “במסגרת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין” וכן יאפשרו למבקש ולבא כוחו לעיין במקצת המסמכים במשרד התקשורת בתיאום מראש ואף להעתיק מסמכים אלה.