האם עורכי דין קוראים את כתבי התביעה קודם שהם מגישים אותם לבית-המשפט? – חלק ב’

ב- 14.7.2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה “האם עורכי דין קוראים את כתבי התביעה קודם שהם מגישים אותם לבית-המשפט? סיפורה של תביעה אחת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) בנושא SPAM“. בין היתר ציינתי באותה ידיעה כי “כתב התביעה כולל מה שנראה כערבוב חוזר ונשנה בין שפת זכר לנקבה”.

בימים האחרונים הוגשה תביעה חדשה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית). היא הופנתה נגד גורם מסחרי קמעונאי. התביעה הוגשה ע”י אותו עורך דין לגביו נסובה הידיעה הקודמת שלי. גם במקרה החדש מדובר בתביעה שהוגשה בשמו של אדם המקורב משפחתית לעורך הדין (אלא שהפעם לא צויינה מהות הקירבה המשפחתית ביניהם, בהנחה שאכן מדובר בקירבה כזו ולא במקריות ששניהם הם בעלי אותו שם משפחה).

■ התביעה ונספחיה משתרעים על 20 עמודים. בכולם מדובר בתובע, גבר. אלא שבעמוד מס’ 7 בתביעה מופיעים המשפטים הבאים המצביעים על שינוי מגדרי של התובע שהופך (זמנית) לתובעת, אליבא דעורך הדין, בא כוחו:

+ בסעיף 36 נאמר: “יודגש כי על פי הוראות החוק, די למבקש כי יראה כי לכאורה נגרם לה נזק”.

+ בסעיף 37 נאמר: “ההטעיה שהטעתה המשיבה את המבקשת ואת שאר צרכני המוצר”.

+ בסעיף 43 נאמר: “הנזק שנגרם למבקשת וליתר חברי הקבוצה”.

■ כאמור, התובע הוא ככל הנראה בעל קירבה משפחתית לעורך הדין שהגיש בשמו את התביעה. שניהם נושאים אותו שם משפחה. בדף הראשון של כתב התביעה מופיע שמו הפרטי של התובע כשהוא מתחיל באות “ת” ואילו בעמודים 14-15 מופיע תצהיר חתום ע”י אותו אדם לנכונות הדברים כשבתצהיר מודפס שמו הפרטי עם האות “ט” בתחילת השם, שלוש פעמים [כמו, לשם ההמחשה בלבד: תורכיה או טורקיה].

להלן הידיעה המקורית שפירסמתי בנושא:

האם עורכי דין קוראים את כתבי התביעה קודם שהם מגישים אותם לבית-המשפט? סיפורה של תביעה אחת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) בנושא SPAM

לאחד מבתי-המשפט המחוזיים הוגשה ממש לאחרונה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) בנושא SPAM.

באתר זה אני מרבה לעסוק בתביעות ייצוגיות הנוגעות לתחומי הסיקור של האתר כמו גם לדיונים בבית-המשפט העליון. בסרגל הימני יש קטגוריה הנקראת “משפט”.

כבר בתחילת הדברים אדגיש כי במקרה הנוכחי איני מפרסם את שמות האנשים המעורבים כדי שלא לגרום לביוש שלהם וגם איני מציין את שם החברה כלפיה מופנית התביעה (כדי שלא ייקל לאתר את נוסח התביעה וכך להגיע לשמות האנשים המדוברים). בנוסף איני מציין מספר התביעה. אבל יודגש כי כל הדברים ממוסמכים.

מדובר בתביעה של אשה, עורכת דין במקצועה. התביעה הוגשה ע”י בא-כוחה, עורך דין, שהוא בעלה (ונראה כי אין זו התובענה הייצוגית הראשונה שהוא מגיש). התביעה היא בגין קבלת מסרון בעל אופי פירסומי מהנתבעת מבלי שהתובעת נתנה אישור מראש למשלוח פירסומים מסוג זה.

קראתי הרבה תביעות אבל במקרה ספציפי זה נתקלתי, לראשונה, בערבוב חוזר ונשנה בין שפת זכר לנקבה כאילו מקצת מהטקסט הועתק, לכאורה, מתביעה אחרת. הדברים מובאים כאן כלשונם, כפי שמפורטים בכתב התביעה:

■ “התובעת הנו תושבת ישראל, עו”ד במקצועה ובת זוגו של ב”כ, אשר כפי שיפורט להלן, קיבלה מאת הנתבעת מסרון בעלי אופי מסחרי/פרסומי/שיווקי, מבלי שנתנה הסכמתה לקבל מסרים שיווקיים אלה”.

■ “…  התובעת קיבלה את ההודעה אשר נשלחה אליה בשעות הצהריים, במהלך יום עבודה והיא פנתה לטלפון הנייד שברשותה על-מנת לבדוק ממי ההודעה ואז גילתה כי מדובר על הודעה פרסומית מאת הנתבעת אותה לא ביקשה ולא רצתה. הדבר הסיח את דעתה של התובעת משגרת עבודתו, הטריד אותו, גרם לה אי נוחות ואי שקט עד כדי עוגמת נפש של ממש”.

■ “… מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת מהווה הטרדה של התובע ושל יתר חברי הקבוצות”.

■ “לתובע נגרם נזק ממוני שאיננו נזק ממוני גרידא”.

■  “כמו כן, מתבקש בית-המשפט הנכבד להוציא תחת ידו צו עשה המחייב את הנתבעת לחדול משלוח לתובע מסרונים פרסומיים”.

■  “… לאור האמור לעיל, מתבקש בית-המשפט לקבל את התביעה ולפסוק לתובע את סכום התביעה ושכ”ט לב”כ התובעת”.

כולנו בני אדם ואך טבעי שיהיו מפעם לפעם טעויות קלות בדברים שאנו כותבים. אולם רצף כזה של טעויות הוא לא כל כך שגרתי.

למקרא הדברים מתעוררות שתי תהיות:

+ האם בא כוח התובעת, עורך הדין הנכבד, קרא את הדברים שכתב?

+ האם התובעת, בת זוגו, שאף היא עורכת דין, קראה את כתב התביעה המוגש בשמה?

* טרם הוגש כתב הגנה ע”י החברה הנתבעת.