האם עורכי דין קוראים את כתבי התביעה קודם שהם מגישים אותם לבית-המשפט? סיפורה של תביעה אחת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) בנושא SPAM

לאחד מבתי-המשפט המחוזיים הוגשה ממש לאחרונה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) בנושא SPAM.

באתר זה אני מרבה לעסוק בתביעות ייצוגיות הנוגעות לתחומי הסיקור של האתר כמו גם לדיונים בבית-המשפט העליון. בסרגל הימני יש קטגוריה הנקראת “משפט”.

כבר בתחילת הדברים אדגיש כי במקרה הנוכחי איני מפרסם את שמות האנשים המעורבים כדי שלא לגרום לביוש שלהם וגם איני מציין את שם החברה כלפיה מופנית התביעה (כדי שלא ייקל לאתר את נוסח התביעה וכך להגיע לשמות האנשים המדוברים). בנוסף איני מציין מספר התביעה. אבל יודגש כי כל הדברים ממוסמכים.

מדובר בתביעה של אשה, עורכת דין במקצועה. התביעה הוגשה ע”י בא-כוחה, עורך דין, שהוא בעלה (ונראה כי אין זו התובענה הייצוגית הראשונה שהוא מגיש). התביעה היא בגין קבלת מסרון בעל אופי פירסומי מהנתבעת מבלי שהתובעת נתנה אישור מראש למשלוח פירסומים מסוג זה.

קראתי הרבה תביעות אבל במקרה ספציפי זה נתקלתי, לראשונה, בערבוב חוזר ונשנה בין שפת זכר לנקבה כאילו מקצת מהטקסט הועתק, לכאורה, מתביעה אחרת. הדברים מובאים כאן כלשונם, כפי שמפורטים בכתב התביעה:

■ “התובעת הנו תושבת ישראל, עו”ד במקצועה ובת זוגו של ב”כ, אשר כפי שיפורט להלן, קיבלה מאת הנתבעת מסרון בעלי אופי מסחרי/פרסומי/שיווקי, מבלי שנתנה הסכמתה לקבל מסרים שיווקיים אלה”.

■ “…  התובעת קיבלה את ההודעה אשר נשלחה אליה בשעות הצהריים, במהלך יום עבודה והיא פנתה לטלפון הנייד שברשותה על-מנת לבדוק ממי ההודעה ואז גילתה כי מדובר על הודעה פרסומית מאת הנתבעת אותה לא ביקשה ולא רצתה. הדבר הסיח את דעתה של התובעת משגרת עבודתו, הטריד אותו, גרם לה אי נוחות ואי שקט עד כדי עוגמת נפש של ממש”.

■ “… מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת מהווה הטרדה של התובע ושל יתר חברי הקבוצות”.

■ “לתובע נגרם נזק ממוני שאיננו נזק ממוני גרידא”.

■  “כמו כן, מתבקש בית-המשפט הנכבד להוציא תחת ידו צו עשה המחייב את הנתבעת לחדול משלוח לתובע מסרונים פרסומיים”.

■  “… לאור האמור לעיל, מתבקש בית-המשפט לקבל את התביעה ולפסוק לתובע את סכום התביעה ושכ”ט לב”כ התובעת”.

כולנו בני אדם ואך טבעי שיהיו מפעם לפעם טעויות קלות בדברים שאנו כותבים. אולם רצף כזה של טעויות הוא לא כל כך שגרתי.

למקרא הדברים מתעוררות שתי תהיות:

+ האם בא כוח התובעת, עורך הדין הנכבד, קרא את הדברים שכתב?

+ האם התובעת, בת זוגו, שאף היא עורכת דין, קראה את כתב התביעה המוגש בשמה?

* טרם הוגש כתב הגנה ע”י החברה הנתבעת.