“בניגוד למגמות ולמסגרות ההערכה הבינ”ל, גישת ‘עיר חכמה’ בישראל נתפסת כגישה שעיקרה טכנולוגיה ו- ICT, בעולם מקודמים תהליכי החכמה כתהליכים שמביאים ליתר קיימות ואיכות חיים בעיר ומטרתם להפוך את הערים”

וועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת תקיים ביום שני הקרוב (5.3.2018) דיון בנושא “עיר חכמה – טכנולוגיה בשירות התושבים”. בדיון של הוועדה תשתתף גילה גמליאל השרה לשיוויון חברתי.

לרגל הדיון הצפוי הוגש לוועדה נייר עמדה מטעם המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבית-הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. כותרת נייר העמדה: עיר חכמה ומקיימת – קיימות כבסיס ל’החכמה’ עירונית. המסמך נכתב ע’י רפאל חזני וד’ר אורלי רונן. “מטרת נייר עמדה זה בין היתר היא ליצור מיקוד בתהליך התקינה הנעשה בעולם, ולעדכן בעניין אימוץ התקינה ל’עיר חכמה’ בארץ אשר מבוצע בימים אלה במסגרת מכון התקנים הישראלי”.

בנייר העמדה נאמר בין היתר כי “בשנים האחרונות הולך ומתבסס בישראל מודל ה’עיר החכמה’ כאפיק פיתוח עירוני חדשני המקודם הן ברמה המקומית והן ברמה הממשלתית, בעיקר כמודל מבוסס טכנולוגיה. בנובמבר 2016 פירסם מרכז המידע של הכנסת נייר רקע בנושא עיר חכמה כבסיס לדיון בוועדת המדע. בהגדרות שהוצגו במסמך אין כלל התייחסות לנושא של קיימות או פיתוח בר-קיימא בניגוד להנחות העבודה והמגמות בעולם.

“לאחרונה התקיימה בקיטו וועידת HABITAT לעירוניות בה פורסם סדר היום העולמי לעירוניות NUA 2016-2036. סדר היום החדש מגדיר את עתידן של הערים בעולם כערים “מקיימות ומכלילות” ומתייחס לתהליכי ‘החכמה’ כהזדמנויות עירוניות”.

לדברי הכותבים, “מן הראוי להזכיר שמשימת הבחינה ואפיון של כלי מדידה ואינדיקטורים לאמידת איכות החיים וחוסן קהילתי, זוהי משימה שנמצאת על סדר היום העולמי בכל הרמות, בין אם גורמי ממשל, חוקרים, אקדמיים וחברות אזרחיות עם אג’נדה סביבתית או חברתית.

” להצגת המצב וביצועי המערכות העירוניות והסביבה העירונית, נדרשים מגוון רחב ביותר של נתונים וממקורות מגוונים; הטכנולוגיות והתשתיות של תקשורת ומערכות מידע – ICT  יכולות להוות האמצעים האפקטיביים ביותר לאיסוף הנתונים, לתיעוד וניהול המידע, ולהצגה שוטפת ושגרתית של המדדים המשקפים את המצב בשטח ומידת ההצלחה של התהליכים העירוניים, לצד שיקוף שביעות הרצון של בעלי העניין.

“לאור היקף העצום של הנתונים שנדרש לאסוף, לעבד ולהציג, טכנולוגיות ומערכות ICT אמורות להוות פלטפורמה לתשתית הידע שתאפשר לשקף באופן אובייקטיבי ושגרתי את הביצועים בכל היבטי החיים העירוניים לטובת כל בעלי העניין. בנוסף, מאחר ומדובר במגוון רחב של היבטי החיים העירוניים והעירוניות, זו משימה רחבת היקף שדורשת הבנה והסכמה איזה נתונים, אילו מקורות ובאיזו רזולוציה הנתונים נאספים. משימה זו יכולה להיות מורכבת לאור ההשתנות והדינמיות שבסביבה העירונית, וסביר בהחלט שתוך כדי התנועה נרצה להוסיף או לשנות את סוג הנתונים או תהליך האיסוף ועיבוד המידע. ולכן השיטה המוצעת לבניה ופיתוח מערכת ICT ותשתית ידע מאין זו, היא ראיית ארוכת טווח והיכולת והנכונות להתקדמות צעד אחר צעד בהתאם להתפתחויות בממדים השונים בחיים העירוניים.

“מערכות ICT בין היתר תוכלנה לשמש כסוג של מחוון וכלי בקרה או כסוג של מערכת עצבים בידי בעלי העניין וקובעי המדיניות על מנת להצעיד את העירוניות לעתיד המיוחל”.

בפרק הסיכום וההמלצות נאמר בין היתר כי “בניגוד למגמות ולמסגרות ההערכה הבינ”ל, גישת ‘עיר חכמה’ בישראל נתפסת כגישה שעיקרה טכנולוגיה ו- ICT, בעולם מקודמים תהליכי החכמה כתהליכים שמביאים ליתר קיימות ואיכות חיים בעיר ומטרתם להפוך את הערים … יש להדגיש שלמרות התחושה שאנו רק בתחילת התהליך של קידום של ‘עיר חכמה’, מתקיימים בישראל כבר תהליכי ‘החכמה’ רבים ולכן יש חשיבות גדולה בהגדרת המסגרת המארגנת וההכוונה לעיר מקיימת. אנו ממליצים על הצעדים כדי לאמץ את מסגרת ההתייחסות הזו וליישר קו עם המגמות העולמיות”.

דו”ח חדש של חברת המחקר IDC לגבי ערים חכמות

Worldwide Semiannual Smart Cities Spending Guide, דו”ח של חברת המחקר IDC  שפורסם ב- 20 בפברואר 2018 אומר כי ההשקעות בטכנולוגיות המאפשרות יוזמות ערים חכמות [Smart Cities Initiatives] צפויות להסתכם בשנת 2018 ב- 80 מיליארד דולר.

להערכת חברת המחקר International Data Corporation ההוצאות בתחום זה יואצו במהלך התקופה של השנים 2016-2021 כאשר בסוף תקופה זו, בשנת 2021, הן יסתכמו ב- 135 מיליארד דולר.

מבחינה גיאוגרפית, ארצות הברית תהיה השוק הגדול ביותר לטכנולוגיות ערים חכמות כאשר בשנת 2018 יגיעו ההשקעות בתחום זה שם ל- 22 מיליארד דולר. סין תתפוס השנה את המקום השני עם הוצאות המתקרבות ל- 21 מיליארד דולר. בתקופה האמורה, שיעור הגידול השנתי המצטבר יעמוד על 19% ו- 19.3%, בהתאמה.

לגבי אירופה אומרת חברת המחקר כי ההשקעות בתחום זה יגיעו שם השנה להיקף של 19 מיליארד דולר ול- 31 מיליארד דולר בשנת 2021.