בית-משפט קיבל בחלקה תביעה קטנה נגד אקספון 018 וקבע: “סכום התביעה היה מופרז וחסר בסיס”

בית-המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבל בחלקה תביעה קטנה נגד אקספון 018 בע”מ תוך שהוא קובע כי “סכום התביעה היה מופרז וחסר בסיס”. במקום 33,400 ₪ (תקרת הסמכות של בית-המשפט בערכאה זו), פסק בית-המשפט לזכות התובע יהונתן גולן סכום של 3,527 ₪.

כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע כותבת בין היתר בפסק הדין שלה מ- 8 באפריל 2018:

■ “לפניי תביעת התובע, לקוח הנתבעת, בגין חיובי יתר והפרות חובות חוקיות של הנתבעת לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981”.

■ “ביום 19.10.16 התקשר התובע לנתבעת למוקד הטכני וביקש לנתק את המנוי על שמו לאחר שמסר את כל פרטי הזיהוי. לטענתו סוכם עם נציגת הנתבעת כי תעביר למחרת את פניית התובע למחלקה המתאימה, היות והמוקד הטכני אינו מוסמך לבצע פניות אלו”.

■ “ביום 19.10.16 התקשר התובע לנתבעת בשנית. לאחר שהמתין זמן רב ולאחר שהתבקש ע”י מערכת הנתבעת ‘לסיים את השיחה ואנו נחזור אליך תוך 3 שעות’, כלשונו, ניתק. לטענתו, הנתבעת לא חזרה אליו כלל”.

■ “ביום 17.11.16 שלח התובע בפקס מכתב התראה לפני הגשת תביעה … עד ליום הגשת התביעה לא קיבל תשובה בכתב או בעל פה מהנתבעת”.

■ “… לטענת התובע, התנהלותה של החברה לפי כל האמור לעיל, הינה התנהלות שיטתית, חוזרת ונשנית. תחושתו של התובע כחסר אונים אל מול הנתבעת היא אשר עומדת בלב תביעה זו. לשיטתו, הדרך להפסיק התנהלות זו של חברות התקשורת, היא לפסוק פיצויים הולמים ולפרסם את פסקי הדין”.

■ “הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה קנטרנית מבין עשרות תביעות שהגיש התובע כלפי חברות תקשורת. לטענתה התביעה הוגשה בחוסר תום לב ומתוך מטרה ברורה לעשיית עושר ולא במשפט”.

■ בין טענות החברה בפני בית-המשפט: פנייתו נעשתה במהלך ימי חול המועד  סוכות בהם מוקדי השירות עובדים במתכונת יום שישי, בין השעות 08:00-13:00; התובע פנה למוקד תמיכה טכנית ולא לשירות לקוחות “בידיעה כי מוקד זה אינו מוסמך לטפל בבקשות מסוג אלו, ואף הובהר כך לתובע במהלך השיחה”; החברה טענה כי לפי רישומיה נעשו שלושה ניסיונות ליצור קשר עם התובע לאחר פנייתו אך הם לא נענו מצד התובע; הפקס – אותו שלח התובע – כלל לא נתקבל במשרדי החברה.

■ ביום 7.3.2018 התקיים דיון בתביעה בבית-המשפט. שני נציגי התביעה, ישראל קולוסקה ולינוי גמליאל, הופיעו מטעם הנתבעת. “נציג הנתבעת, מר קולוסקה, העיד בפניי ורוב טענותיו נדחו על ידי במהלך הדיון מאחר והעלה טענות חדשות שלא נטענו במסגרת כתב ההגנה”.

■ “… לאחר ששמעתי את דיוני הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות וסקרתי את הפסיקה הרווחת בנושא, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

■ “מהראיות עולה כי אין בידי הנתבעת הוכחה הסותרת את טענות התובע. אין חולק כי ביום 19.10.16 התקיימה שיחה בין התובע לבין נציגת מוקד טכני בשם ג’ני ועל הנתבעת היה לקבל את בקשת התובע לנתק אותו משירותיה החל מיום זה.

■ “משהודתה הנתבעת כי קיבלה את בקשתו של התובע לניתוק, אין ממש בטענתה כי פנה התובע למוקד שאינו מטפל בבקשות מסוג אלו. על הנתבעת החובה לוודא סנכרון פעולות בין המוקדים השונים וככל שהבקשה מובאת בפני מוקד שאינו מוסמך לבצע ניתוק, על המוקד לדחות בקשה זו ולהפנות את הצרכן לשוב ולפנות, בשעות הפעילות, אל המוקד הרלבנטי המוסמך … על הנתבעת להשיב לתובע את מלוא החיובים ששילם לנתבעת בגין המנוי החל מיום 19.10.16”.

■ “… שעה שקיים ספק בבקשת התובע, היה על הנתבעת להסיר ספק זה ולא לבחור במחדל ותיעוד שיחות טלפון יוצאות חסרות משמעות. ככל שלא סברה שיש צורך בהבהרה, היה עליה לכבד את בקשתו ולעצור את החיובים בגין המנוי. מדובר בטענה מתחמקת, שכן לא יהא זה צודק וראוי להטיל על הלקוח הממוצע הנטל של רדיפה אחר העוסק לצורך בירור בקשתו”.

■ “… יש בכך משום התחכמות  מצד התובע … התובע ידע כי בקשתו מיום 19.10.16 לא טופלה, כך גם ידע כי מכתבו עם הדרישה לניתוק לא הועבר לביצוע וזאת לאור חשבוניות החיוב שהמשיך התובע לקבל למייל הפרטי ומחיובי כרטיס האשראי. התובע נמנע במשך תשעה חודשים מיום שליחת המכתב לבקש פעם נוספת להתנתק או לחילופין לוודא קבלת המכתב שנשלח באמצעות הפקס. אני סבורה כי היה על התובע להבחין בחיובי הנתבעת במהלך תשעה חודשים בהם חוייב, וכי המתנתו נועדה להכין את הקרקע לתביעה. יש לתת לכך ביטוי במסגרת גובה הפיצוי. הפסיקה קבעה לא פעם כי מצופה מאדם סביר שיברר עבור מה הוא משלם כסף מידי חודש”.

■ הרשמת הבכירה אומרת כי שקלה את האיזון הראוי בין התנהגויות שני הצדדים בתביעה זו והחליטה לקבל את התביעה בחלקה: הנתבעת תשיב לתובע תשלומים בסך כולל של 1,027 ₪ ובנוסף תשלם פיצויים לדוגמה בסך של 2,000 ₪ וכן תישא בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ כולל אגרת המשפט. בסך הכל – 5,027 ₪.