בית-המשפט אישר למשפטנית לשעבר במשרד האוצר קיצור תקופת הצינון; תוכל לכהן כסמנכ”לית רגולציה בחברת הלוויין DBS החל מיום 8.3.2018

בית-המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ”ט – 1969, אישר למשפטנית לשעבר במשרד האוצר קיצור תקופת הצינון לאחר שעזבה את השירות הציבורי והיא תוכל לכהן כסמנכ”לית רגולציה בחברת הלוויין DBS החל מיום 8.3.2018.

מותב בית-המשפט בראשות כבוד השופט רפאל יעקובי ועימו עו”ד גילי קירשנר ומורן שבתי כותב בין היתר בהחלטה בעניין עו”ד אסי אסתר קליין בן נעים נגד נציבות שירות המדינה (נש”מ) [ו”ע 20484-01-18 ] שניתנה ביום 18.2.2018:

■ “ההחלטה ניתנה על יסוד בקשה מתוקנת (שהוגשה ב- 6.2.2018), תשובה לה (שהוגשה ב- 11.2.2018) והבהרה מטעם המבקשת (שהוגשה ב- 13.2.2018).

■ “בתפקידה האחרון בשירות הציבורי עבדה המבקשת כממונה בלשכה המשפטית של משרד האוצר בדרגה א4. היא החלה לעבוד בלשכה משפטית זו כעורכת דין בחודש דצמבר 2004, יצאה לחל”ת מ- 1.11.2015 וחזרה לעבוד שם ב- 4.1.2017.

■ “עתה מעוניינת המבקשת לעבוד החל מ- 8.3.2018 (לכל המאוחר) כסמנכ”לית רגולציה בחברת DBS שירותי לוויין (1988) בע”מ, בכפוף למגבלות שבסעיפים 2 ו-3 לחוק.

■ “המבקשת מציינת כי ביום 5.12.2017 נערך לה ראיון לתפקיד החדש הנ”ל וכי ביום 11.12.2017 אישר דירקטוריון החברה את מינוייה לתפקיד זה, בכפוף לכך שתקופת הצינון שלה לא תעלה על שלושה חודשים.

■ “בהינתן השתלשלות העניינים האמורה החלה המבקשת כבר ב- 7.12.2017 בתקופת צינון לחברה-האם של החברה (“בזק”) והחברות-האחיות שלה. כמו כן, ב- 31.12.2017 היא יצאה לחל”ת. כל זאת בנוסף לכך שבעניינה של החברה היא אינה עוסקת מזה למעלה משנתיים (מאז 12.11.2015, עת סיימה כהונתה במועצת הכבלים והלוויין).

■ “המבקשת מציינת כי באה בדברים עם המדינה [נש”מ] במשך פרק זמן משמעותי, במגמה להגיע להסכמה לגבי מה שעל הפרק, אך לבסוף לא הושגה הסכמה בקשר לכך.

■ “עמדת המשיבה היא כי ניתן להתיר למבקשת להתחיל בתפקיד שבו מדובר לא לפני 7.4.2018, שאז יחלפו ארבעה חודשים מתחילת הצינון הפנימי האמור.

■ “במכלול הנסיבות, אנו סבורים כי ניתן להיעתר לבקשה ואין הכרח בתקופת צינון ארוכה מזו המבוקשת בה.

■ מותב בית-המשפט מציין כי מדובר בהפרש של חודש ימים בלבד בין פרק הזמן שציינה המבקשת לבין מה שמוכנה נציבות המדינה לאשר. “… אנו סבורים כי לא היה מקום שהמשיבה תנקוט עמדה שונה מזו שהמבקשת עותרת לה. כך במיוחד כאשר עמדת המשיבה כשלעצמה משמעותה טרפוד קבלת התפקיד החדש. אכן, אילו עמדת המשיבה הייתה שונה במידה משמעותית מזו של המבקשת, היה מקום לתת לה ביטוי. כשהמצב הוא כאמור, אין הצדקה לכך”.

■ בהחלטה נאמר בין היתר כי “למבקשת היו מימשקים עם החברה במסגרת תפקידיה בשירות הציבורי. הייתה לה סמכות להשפיע על תהליכים מול החברה ולקבל החלטות בענייניה והיא קיבלה החלטות כאלה, במסגרת תפקידה הקודם כנציגת משרד האוצר במועצת הכבלים והלוויין וכחברה בוועדת המכרזים. עם זאת, היקף טיפולה של המבקשת בעניינים הקשורים לחברה היה מזערי והיווה חלק קטן מאוד ממכלול עבודתה. כמו כן, ההחלטות שבהן מדובר היו שגרתיות, נסמכו על עבודתם של צוותים מקצועיים ועל המדיניות המקובלת והן נתקבלו במשותף והיו מפוקחות באופן אפקטיבי. בנוסף לכך, בכל אלה ובענייני החברה עצמה היא אינה עוסקת, בכל אופן שהוא, מזה למעלה משנתיים.

■ “למבקשת היו גם מימשקים עם החברה-האם והחברות-האחיות של החברה … בקשר לכך היא מצוייה בתקופת צינון מאז 7.12.2017.

■ “במסגרת התפקיד החדש אמורה המבקשת לעבוד בעיקר מול שר התקשורת ומול מועצת הכבלים והלוויין (אשר לה סמכויות פיקוח מכוח הדין). ככל שצפוי מימשק מול משרד האוצר, הוא אמור להיות מול אגף התקציבים ופחות מול הלשכה המשפטית שם”.

■ הרכב בית-המשפט אומר בהחלטתו כי “… במקרה דנן ניתן למנות את תקופת הצינון הרלבנטית ממועד תחילתו של הצינון הפנימי ולא מתאריך הפרישה הפורמלי ולקצר את התקופה כאמור. לנוכח כל המצויין, אנו סבורים כי תקופת הצינון שנקבעה לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.

■ “שורה התחתונה היא, איפוא, כי המבקשת רשאית לעבוד בתפקיד סמנכ”לית רגולציה בחברה החל מ- 8.3.2018, בכפוף למגבלות שמכוח סעיפים 2 ו-3 לחוק“.

הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור.