ביקורת שיפוטית על סלקום: ‘התנהלות הנתבעת אל מול התובעת הינה פסולה בתכלית’; ‘נציגי הנתבעת דחפו לידי התובעת עוד ועוד פריטים ועסקאות אשר לתובעת לא היה בהן כל חפץ וערך’

בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים פירסם פסק דין ב- 6 בפברואר 2018 ובו ביקורת חריפה על התנהלות חברת סלקום ישראל בע”מ ועל התנהגות נציגיה כלפי התובעת דוויאת שאדה.

כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ כותב בין היתר בפסק הדין: “עננינה של התובענה דנן היא ‘עשיית סדר’ ביחסים שבין חברת תקשורת סלולרית (הנתבעת) לבין לקוחתה – התובעת.

“… התובעת הגיעה למרכז שירות תלפיות (ירושלים) של הנתבעת לשם שדרוג מכשיר הטלפון הסלולרי שברשותה. המכשרי אכן שודרג אלא שמכאן סחפו אנשי השיווק של הנתבעת את התובעת  למחול של הצטיידות בלתי רלבנטית תחת הטענות שזה ‘חלק מהחבילה’ ושאים בגין כל זאת חיוב נוסף.

“מיני מוצרי מחשוב/תקשורת/סאונד עברו לידי התובעת, תוך שבפועל הגיעו אל התובעת חיובים הגבוהים פי כמה מהסכום אשר אמורה הייתה לשלם על-פי ההסדר שסברה שיצרה עם הנתבעת (תשלום חודשי של 450 ₪). התובעת ניסתה להידבר עם נציגי הנתבעת אולם אלה השיבו את פניה ריקם וזו נאלצה לפנות לבית-המשפט.

“הנתבעת הכחישה את טענות התובעת מכל וכל, פירטה את העיסקאות המגוונות אשר כרתה התובעת עם הנתבעת בשלהי דצמבר 2016 וצירפה לכתב ההגנה עותקים של ההסכמים שנטען (ע”י הנתבעת) שנכרתו בין הצדדים ונחמו ע”י התובעת”.

■ בדיון הראשון בית-המשפט התברר כי המסמכים שהציגה סלקום בבית-המשפט כלל לא נשאו את חתימותיה של התובעת אלא מיני ‘שרבוטים’ על המסמכים. “נציג הנתבעת ציין שאפשר שכך נעשה הואיל והחתימה נעשית על גבי משטחי חתימה (פדים) ולא כחתימה פיסית. ברם לא היה בכך כדי להבהיר מדוע החתימות אינן חתימותיה של התובעת”.

■ השופט נתן בו-במקום פסק דין חלקי המקבל את טענות התובעת והורה על ביטול הרוב המכריע של העיסקאות הללו. בעקבות כך, כותב השופט בפסק הדין הסופי בתיק זה, “… אציין כי במהלך הדיון היה רצון של נציג הנתבעת להוציא את התובעת (ובעלה אשר נכח עימה) מאולם הדיונים ולדבר איתה, נוכח הנחייה טלפונית שקיבל במהלך הדיון מהמחלקה המשפטית של הנתבעת.

“לא איפשרתי זאת משני טעמים: טעם טכני – נמצאנו כבר במהלך דיון תוך שלא ניתן היה לשמוע את הצדדים בהמשך הואיל ובעלי דין נוספים כבר המתינו להישמע; טעם מהותי – פער הכוחות בין הצדדים הוא קיצוני כפי שהשתקף מההדיינות בפניי. במצב דברים זה לא היה מקום לאפשר לכונן עוד הסדר או הסכמה אשר יובילו את התובעת לאי-הבנה נוספת. במקרה דנן, הדרך הארוכה (הכרעה שיפוטית) היא הדרך הקצרה והבטוחה”.

■ בהכרעתו כותב השופט בין היתר: “התנהלות הנתבעת [סלקום] מול התובעת הינה פסולה בתכלית. עיסקת היסוד אשר בה הייתה התובעת מעוניינת הפכה שולית תחת התנהלות מקוממת של נציגי הנתבעת אשר דחפו לידי התובעת עוד ועוד פריטים ועוד ועוד עיסקאות אשר לתובעת לא היה בהן כל חפץ וצורך. העיסקאות הוקמו ע”י נציגי הנתבעת מבלי לקבל את אישור התובעת ותוך שחתימתה לא ניתנה במקומות המיועדים לכך (גם לפי נהלי הנתבעת עצמה”.

“תמיהה גדולה ועצומה מתעוררת כאשר הנתבעת בוחרת להגיש כתב הגנה ולהתעמת בבית-המשפט בעת שאין בידיה מסמכים חתומים ע”י הנתבעת.  לא ברור על מה התבסס הטיעון בכתב ההגנה שהמסמכים חתומים – שהרי ברי שלא אלה הם פני הדברים.

“כמות הציוד שהושבה לנתבעת בדיון השני (באולם בית-המשפט) הייתה מדהימה – כאילו מדובר בהעברת מלאי עסקי ולא בבני זוג (התובעת ובעלה) אשר משתמשים בשני קווי סלולר בלבד”.

■ נוסף לביטול מרבית העיסקאות הללו כותב השופט כי “נוכח חומרת התנהלותה של הנתבעת אל מול התובעת והאילוץ של התובעת לפנות לבית-המשפט כדי להיחלץ מהעיסקאות המופלגות שבוצעו ע”י הנתבעת שלא על דעת התובעת, ראיתי לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בשיעור של 5,000 ₪”.