בחודש יוני הוגשו שתי תביעות נפרדות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד דואר ישראל ובנק הדואר; עתה הוגשה תביעה שלישית, נפרדת

לבית-המשפט מחוז מרכז בלוד הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל ובנק הדואר  

לבית-המשפט מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 15.6.2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בע”מ וחברת בנק הדואר בע”מ.

התובע, מנחם פינקלשטיין, טוען בתביעתו כי התביעה עניינה “ברמיסה ברגל גסה ולאורך תקופה ממושכת של הוראות דין שונות שמקורן בחוק הדואר ובחוק הלוואות חוץ-בנקאיות, בהטעייה מכוונת של התובע וגביית ריבית נשך החורגת בהרבה מעבר למותר על-פי דין, ע”י הנתבעות”.

בכתב התביעה נטען בין היתר כי “הנתבעות גבו מהתובע ריבית אפקטיבית שערורייתית של 230% לערך לשנה (!)” [ההדגשה – במקור].

“… אם כן, בנק הדואר בחר בעזות מצח בלתי רגילה לנצל את מצוקתם של לקוחותיו, שרבים מהם משתייכים לשכבות החלשות בחברה הישראלית, ואת בורותם בעניינים פיננסיים, כד לגבות מהם ריבית נשך מוסוויית של עשרות ומאות אחוזים בשנה, על-מנת להעשיר את קופתו”.

“בכך חוטא בנק הדואר פעמיים: פעם אחת שמעניק שירותי אשראי למרות איסור מפורש שבדין, ופעם שנייה שגובה עבור מתן האשראי ריביות אסטרונומיות, החורגות בהרבה מהמותר בחוק, תוך הסוואתן כתשלום ‘עמלת שירות’.”

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד עודד שטייף, סידס ושות’.

טרם הוגש כתב הגנה.

הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות דואר ישראל ובנק הדואר בגין גביית עמלות על משיכות מהבנק

לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה ב- 8 ביוני 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בע”מ ונגד חברת בנק הדואר בע”מ.

“חברת הדואר הינה חברה ממשלתית המפעילה מעל 700 סניפים הנותנים שירותים שונים לציבור. פעולתה מוסדרת בספר חיקוקים”. בין היתר היא פועלת עפ”י רישיון שניתן לה ע”י משרד התקשורת.

“בנק הדואר הינה חברה-בת של חברת הדואר, חברת פרטית (לא ממשלתית) שהוקמה מכוח חוק הדואר”.

התובע הוא בעל חשבון בבנק הדואר. “המבקש מנהל חשבון פרטי בבנק הדואר מזה מספר שנים, למען הגילוי הנאות יובהר כי המבקש הוכרז כפושט רגל עקב הסתבכות עסקית. המבקש מנהל עסק של פרסום, ומקבל משכותרו לחשבונו בבנק הדואר מידי חודש, סכום של כ- 7,000 ₪.”

התובענה: “לקוח, בעל חשבון בבנק הדואר, מבקש למשוך מחשבונו כסף מזומן בסכום העולה על 5,000 ₪. יתרתו מאפשרת זאת. בגין פעולת המשיכה עליו לשלם עמלת משיכה, סכום קבוע שאינו תלוי בסכום המשיכה. המשיבות מגבילות את הסכום הניתן למשיכה במזומן ל- 5,000 ₪ לפעולה. לפיכך, מי שזקוק לסכום גבוה יותר נאלץ לפצלו למספר משיכות נפרדות ולשלם מספר עמלות משיכה כמספר הפעולות שבוצעו עד להשלמת סכום המזומן בו חפץ. הגבלת סכום המשיכה פר פעולה אינה מעוגנת בחוק ולמעשה מנוגדת לו. לדוגמה  – בכדי למשוך 5,800 ₪ עליו לבצע שתי פעולות משיכה: הראשונה של 5,000 ₪ והשנייה של 800 ₪. במקום עמלה אחת יחוייב בשתי עמלות”.

“לא רק נזק ממוני נגרם ללקוח, שכן בנוסף לתשלום עמלה משיכה כפולה הוא נאלץ גם לבזבז מזמנו היקר. בהתאם לגחמת הקופאי, לעתים יוכל לבצע שתי משיכות עוקבות ולעתים יתבקש לשוב בימי עסקים אחרים בכדי לבצע את המשיכות הנוספות”.

“… הפרה נוספת וחמורה של הדין נמצאת בכך שבעת המשיכות, המשיבות אינן מגלות ללקוח מהו סוג וסכום העמלה שישלם, שכן דף הקופה שניתן ללקוח אינו מפרט את סוג העמלה ואת מחירה, וממילא אינן מגלות לו שישלם עמלה כפולה … את דפי החשבון, הלקוח יראה רק בחלוף זמן רב וגם אז – ספק אם ידע שהעמלה חוייבה שלא כדין”.

“… לשאלתו השיב לו הקופאי במספר הזדמנויות בהן ביקש למשוך יותר מ- 5,000 ₪, שהמגבלה נובעת מכך שסכום משיכה העולה על 5,000 ₪ מצריך אישור מנהל, אשר אינו נמצא בסניף. במאמר מוסגר יצויין כי בדיעבד נראה עניין זה תמוה ביותר לאור תדירות ‘היעדרות’ המנהל, אשר יש לציין שאינה מעניינם של הלקוחות מחד, אך מאפשרת תירוץ ‘משכנע’ לפיצול המשיכה (ולגביית יותר מעמלת משיכה אחת) מאידך”.

“ההרשאה לגבות עמלת משיכה מצוייה במקומות שונים – חוק הדואר, תקנות הדואר, רישיון הדואר: בשום מקום לא מוזכרת הגבלה על הסכום הניתן למשיכה במזומן מחשבון הסילוקים. למשיבות אין הרשאה או סמכות להגביל את סכום משיכת המזומן ל- 5,000 ₪. למשיבות אין הרשאה או סמכות לפצל משיכה של סכום העולה על 5,000 ₪ ליותר מפעולת משיכה אחת. קל וחומר,  שאין להן הרשאה או סמכות לחייב את הלקוח ביותר מעמלת משיכה אחת. מחובת המשיבות לאפשר ללקוח למשוך את מלוא יתרת הזכות מחשבונו במזומן בפעולה אחת, תמורת עמלת משיכה אחת בלבד” [כל ההדגשות – במקור].

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אורלי בן עמי ודוד מזרחי.

טרם הוגש כתב הגנה.

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל: עבור משלוח דברי דואר באמצעות בולים שנרכשו מראש, היא אינה משיבה עודף בתשלום כספי.

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 6.7.2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל שעיקרה: עבור משלוח דברי דואר באמצעות בולים שנרכשו מראש, היא אינה משיבה עודף בתשלום כספי.

“עניינה של התובענה אותה הגיש המבקש כנגד המשיבה ושל בקשת האישור, הוא התנהלותה הפסולה של המשיבה … שיש בה כדי הטעייה ו/או גזל ו/או הפרת דיני החוזים ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או הפרת חובה חקוקה, כל אלו בקשר עם אי השבת עודף בתשלום עבור משלוח דברי דואר באמצעות בולים”, טוען התובע ציון זיתוני.

לדבריו, הוא עושה שימוש רב בשירותי משלוח הדואר של חברת דואר ישראל ולפיכך הוא נוהג לרכוש ממנה בולים שונים, בעלי ערך נקוב ושאינם בעלי ערך נקוב.

“המבקש יטען ויוכיח כי המשיבה גובה כספים ביתר ולא מחזירה עודף ללקוחות אשר משלמים באמצעות בולים בעבור ביצוע משלוח דואר. כך, לקוח המבקש לשלם בעבור משלוח דואר באמצעות בולים ומוסר למשיבה בולים בערך כספי גבוה יותר מערך עלות השירות בהתאם לתעריף המשיבה, לא מקבל החזר כספי בגין ההפרש וכך נאלץ לשלם תשלום בערך כספי גבוה יותר מעלות השירות. זאת היות והמשיבה מסרבת ו/או טוענת כי אלו סדרי העבודה אצלה, והיא איננה יכולה להשיב את יתרת הכספים המגיעים ללקוח בגין השירות אותו רכש ושילם בעדו סכום גבוה יותר מעלות השירות”.

“בכך מפרה המשיבה חובה חקוקה, מבצעת הטעיה לשמה של ציבור הלקוחות שלה, עושה עושר ולא במשפט על חשבון לקוחותיה אשר שילמו בעבור שירותי דואר באמצעות בולים בסכום העולה על סכום השירות ולא קיבלו עודף”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין ליאת לשם ויריב רז.

טרם הוגש כתב הגנה.