בדיון משותף של 2 וועדות בכנסת התברר: וועדת הבחירות המרכזית איננה כפופה לגופי הגנת הסייבר בישראל

היום (12.6.2017) התקיימה ישיבה משותפת של ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר (בראשות ח”כ ענת ברקו) ושל וועדת המדע והטכנולוגיה (בראשות ח”כ אורי מקלב) בנושא “הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות”.

במסגרת הדיון הוצג מסמך בנושא שהוכן ע”י מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ).

יו”ר ועדת המדע ח”כ אורי מקלב אמר בתחילת הדיון כי “כולנו נחשפנו לחדשות סביב אירועי הסייבר למיניהם שהשפיעו על מערכות הבחירות בעולם המערבי, ארה”ב, צרפת, גרמניה. גם אם חצי או שליש מהחששות יתאמתו וחלקם כבר התאמתו, זה הופך את מה שהיה תרחיש דמיוני לאיום מוחשי. נוכח כך החלטנו לקיים דיון בעניין ולהציג את הדברים. אנחנו מדברים על מנעד רחב של איומים משיבוש מעשי של מערכת הבחירות והשפעה על תוצאותיה, דרך גניבת מידע  למטרת השפעה על הבחירות ועד יצירת חדשות מזויפות שהן נושא אחר כך גם הן בעלות יכולת להשפיע על ההליך הדמוקרטי. משיחותיי עם הגופים הרשמיים, לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות לדבר, התשובות הן שזה לא בסמכות או באחריות”.

ח”כ ד”ר ענת ברקו יו”ר ועדת משנה סייבר בוועדת בחוץ וביטחון אמרה כי “כשדיברנו בעבר על תקיפה בתחום המחשבים לא היה מדובר בלוחמה על תודעה, היום זה הסיפור לא פחות ממתקפה על תשתיות. זו לוחמה מודיעינית, ממוקדת מטרה, זה כלי הר גורל בזירה האינטרנטית שיכול להשפיע על הרבה מאוד מהלכים. מהפכת הסייבר לא פחותה מהמהפכה  התעשייתית, יש לה השלכות מרחיקות לכת בכל זירה של חיינו. צריך לבחון את התשתיות הקריטיות, שלא יפגעו לנו במערכות בחירות ושלא תהייה מעורבות של מדינה זרה, גם ספק אם הייתה התערבות פוגע בהליך הדמוקרטי”.

ח”כ יעל כהן פארן אמרה כי “אני שואלת מי כן דואג לאבטחת מערכת הבחירות? זה הבסיס, אני מסתכלת על דו”ח מבקר המדינה על הבחירות והוא מעלה שאלות בנוגע לנושא, זו המערכת המשפיעה על הבחירות שלנו יותר מכל”.

עו”ד אורלי עדס מנכ”לית ועדת הבחירות המרכזית השיבה כי “אכן ועדת הבחירות היא גוף עצמאי בדומה לכנסת ולמבקר המדינה, זו החלטת המחוקק ואין צורך להרחיב על הסיבות לכך. הוועדה לא גוף מונחה אבל מתוך חשיבות הנושא הוועדה לא פועלת לבד, המערכת המרכזית פותחה ולוותה בליווי הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי, גם היום אנחנו עובדים מולם ומול הרשות להגנת הסייבר להבטחת ביטחון המידע, רק לאחרונה ישבנו עם בוקי כרמלי ומיפינו את כל המערכות. לצד כך, המערכת שאליה מוזנות תוצאות הבחירות מנותקת לגמרי מהרשת כך שאין כל חשש להתערבות שם. זו מערכת סגורה לחלוטין”.

עו”ד עדס התייחסה אף לכך שההצבעה בישראל איננה ממוחשבת: “הדיון הזה מראה למה. רוב מדינות העולם מצביעות בפתק, בעיקר בשל חשש מפני שיבוש של מערכת ממוחשבת. במקרה של זיוף בקלפי מסוימת שאפשר להוציא את הפתקים ולספור אותם”.

בוקי כרמלי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר אמר בנושא זה כי “ביחד עם מנכ”לית ועדת הבחירות מיפינו חמש מערכות שונות שההגנה עליהן מאוד חיונית בהערכות לבחירות, בבחירות ואפילו לאחריהן. אנחנו רואים חובה להעמיד את הידע והאנשים כולל צוות לצורך כך אבל אנחנו לא פועלים מולה מכוח חוק. כרגע הסמכות שלנו לגופים מסוימים וגם שהיא תורחב אינני חושב שהיא תחול על גופים כמו הכנסת ו- וועדת הבחירות”.

דוד סימן טוב חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי אמר בדיון כי “מחקר שעשינו בחודשים האחרונים מתייחס לתופעה הזו. ההנחה שלנו בתחילת הדרך הייתה שגם אם יגדירו את ועדת הבחירות כתשתית קריטית זה לא יעזור, היא תהייה מוגנת יותר מהתערבות בהצבעה אך אנחנו מדברים על זיהום של ההליך הפוליטי, אליו נרצה להתייחס. רשות הסייבר לא מתייחסת לתכנים, נשאל מי כן צריך להתייחס. הבנו שיש פה מרחב שלא סומן כמחרב שדורש הגנה. מדינות זרות  לא רק רוצות לערער בחירות הן רוצות לערער אמון בשלטון, לעורר פירוד בשלטון, כל מיני מהלכים שנגרמים באמצעות זיהום של השיח. זה מה שעומד במרכז האתגר שלנו. אנחנו רוצים למקד זאת במדינה או גוף אחר מבחוץ שמנסה לאתגר מערכת בחירות או נושא אחר. ואם זה גורם חיצוני המענה  הוא ביטחוני”.