אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים)

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 9.7.2018 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ5562/20) של חברות הכנסת פנינה תמנו ויוליה מלינובסקי.

בדברי ההסבר להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע”ח – 2018, נאמר כי “הצעת חוק זו נועדה להגן על קטינים מפני חשיפה לתכנים פוגעניים באינטרנט, ובכלל זה תכנים פורנוגרפיים. פורנוגרפיה היא הצגה של גוף האדם או התנהגות מינית של אדם במטרה לעורר גירוי מיני אצל הצופה. ואולם, ההגדרה של פורנוגרפיה שנויה במחלוקת. בהקשר זה, שופט בית המשפט העליון בארה”ב, השופט פוטר סטיוארט, עוקף מחלוקת זו, בכך שבפסק דין משנת 1964 כתב: ‘לא אטרח עוד להגדיר פורנוגרפיה, אבל אני מזהה אותה כאשר אני רואה אותה’.

“טבעה של המרשתת (רשת האינטרנט) מבוסס על חופש הביטוי ובפרט על חופש המידע. זאת בשל המגוון העצום של המידע המונגש בה, ובשל אפשרויות הביטוי הרבות שהיא מעניקה. העובדה כי לקטינים נגישות מלאה לתכנים פורנוגרפיים בהקלדה פשוטה במנועי החיפוש, אם במכוון ואם לאו, היא בעלת פוטנציאל לפגיעה חמורה בקטינים.

“הצעת חוק זו נועדה להדגיש את החומרה והנזק הגלומים בחשיפת תכנים פורנוגרפיים לילדים ולנוער. הפורנוגרפיה אשר מציגה מין בצורה ההופכת פעמים רבות את האישה לאובייקט מיני. במדינת ישראל לא תיתכן חשיפה בלתי מבוקרת לחומרים המציגים נשים כקבוצה של אובייקטים לניצול וסיפוק מיני גרידא. יתרה מזאת, לפורנוגרפיה השפעה שלילית על תחושת הערך העצמי והקבלה החברתית של האינדיבידואל.

“דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, באומרו כי ניתן להצדיק הגבלה של ביטוי פורנוגרפי שיכול לפגוע במישרין ובעקיפין במעמד השוויוני של האישה בחברה הישראלית ולעודד אלימות בכלל ואלימות נגד נשים בפרט, מעניקים משנה תוקף להצעת חוק זו.

“חשוב להבהיר כי ביטויים פורנוגרפיים אינם רק בגדר בפגיעה ברגשות הציבור, אלא מזיקים באופן קונקרטי לקטינים שנחשפים אליהם. הפורנוגרפיה מספקת לקטינים תפיסה מעוותת לגבי מערכות יחסים בין המינים, ולגבי מעמד הנשים והגברים באשר הם. מאות מחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הפגיעה הנגרמת מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט ואת השפעותיה לטווח ארוך. ממחקרים עולה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד עולה כי לכ- 47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל היעדר פיקוח מצד ההורים.

“כיום, חוק התקשורת (בזק ושידורים) והתקנות שהותקנו מכוחו על ידי שר התקשורת מחייבים את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן בדבר אפשרויות ההגנה מפניהם (כגון אפשרויות לסינון אתרים אותן מציע הספק למנויים), בין היתר באמצעות שליחת עלון בדואר ופרסום המידע באתר האינטרנט של הספק. על אף זאת, מנויים רבים כלל לא מודעים לקיומם של שירותי סינון אתרי אינטרנט.

“על כן, מוצע לחייב את ספקי הגישה לאינטרנט לסנן תוכן פוגעני לכל המנויים, ללא תוספת תשלום, אלא אם כן המנוי ביקש בכתב מהספק שלא לחסום עבורו אתרים פוגעניים כאמור.

“כמו כן, מוצע לחייב את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן על אפשרויות ההגנה מפניהם, כאמור לעיל, גם באמצעות שיחה טלפונית”.

* יצויין כי הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת אמנון כהן ואברהם מיכאלי (פ/1111/19; הוסרה מסדר היום ביום י”א בתמוז התשע”ג (19 ביוני 2013)) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1733/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/64/20), על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2435/20) ועל ידי חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2522/20).

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1770/19).