אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – טופס הסכמה לתנאי שימוש באינטרנט)

08:07 01.05.2018

קטגוריות: אינטרנט

תגים:

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 30.4.2018 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – טופס הסכמה לתנאי שימוש באינטרנט), (פ/5324/20) של חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

בדברי ההסבר נאמר כי “האינטרנט, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, הביא את תחומי הצרכנות למחוזות חדשים, אליהם לא תמיד מתייחס החוק הישראלי ומשמעות הדבר שהצרכן הישראלי עלול להיפגע. היום, שירותים ומוצרים לא ניתנים בהכרח עבור תשלום מהמשתמש, ועם זאת על המשתמש להתקשר בקשר חוזי במהותו מול בעלי האתר או הרשת החברתית או מפעיליו, כדי להיות משתמש רשום. קשר חוזי זה אינו כפוף לחוק הישראלי במצב העניינים כיום, ומשמעות הדבר היא שיש צורך אמיתי להרחיב את מטריית ההגנה על הצרכן הישראלי גם בתחום זה.

“כדי שאדם יהפוך למשתמש רשום, פעמים רבות אין לו ברירה אלא להסכים לתנאי השימוש. בהסכמה לתנאי שימוש, מעבר לחוקי עשה ואל תעשה, מסכים המשתמש הרשום שהחברה או האתר יעשו שימוש במידע, כולו או חלקו, שמעלה המשתמש בתמורה לחברות. הבעיה מתעוררת כאשר תנאי השימוש אינם כתובים תמיד בשפה ברורה ונהירה למשתמש, אך הצרכן שמעוניין להפוך למשתמש רשום לרוב יטה לחתום עליהם מתוך הנחה שאין לו ממה לחשוש.

“במקרה של פרטיות מידע, חשוב להקפיד על שלושה פרמטרים על פיהם ניתן להתייחס להסכמה לתנאי השימוש כהסכמה מדעת: 1. ידיעה – האדם יודע על הפעולה שתפגע בפרטיותו; 2. הבנה – האדם מבין את משמעות הפעולה והשלכותיה מבחינת הפגיעה הצפויה לפרטיותו; 3. הסכמה – אישור הפעולה הפוגעת בפרטיותו על סמך ידיעה והבנה מוקדמות. עם זאת, מתוך ההנחה שלא כל המשתמשים אכן יסכימו רק על בסיס ידיעה והבנה, יש לדאוג לעיגונה של הזכות לסירוב או להסגת ההסכמה.

“מטרתו של החוק המוצע היא להפוך את המצב ולחייב את העוסקים להנגיש את תנאי השימוש למשתמשים המעוניינים להירשם, על-מנת שאלה יוכלו להבין במדויק את מהות הקשר אליו הם נכנסים, כחלק מצרכנות נבונה. הטלת חובה חוקית על העוסקים להפוך את תנאי השימוש לנגישים בטרם חתימה על הסכמה מסייעת לשקיפות, לתהליך הוגן ועוד יותר בשמירת חובותיו של העוסק כלפי המשתמש וזכויותיו של המשתמש הרשום.

“בחינה השוואתית ביחס לקיומם של חוקים בנושא מצביעה על כך שבמדינות אירופה נכנסה לתוקף ב- 5.5.2016 הדירקטיבה האירופית 680/2016 העוסקת בפרטיות במידע. כמו כן, במסגרת חוק רגולציית הגנת המידע General Data Protection Regulation, GDPR, שייכנס לתוקף ב- 25 במאי 2018, סעיף 7 מוקדש כולו לטופס הסכמה. החלת סעיף בנושא בחוק הגנת המידע האירופי מורה כי הצעת חוק זו היא חלק ממגמה עולמית. בחינת המצב בקנדה מלמדת כי נושא הפרטיות המידע מעוגן ב- Privacy act ומחייב את הסכמתו של המשתמש, שהוא נושא המידע. בנוסף, ה- Personal Information Protection and Electronic Document Act, PIPEDA  מנחה רשימת עקרונות שמבטיחה את השמירה על מידע אישי במסגרת פעילות מסחרית, ובכך מסדיר את פרטיות המידע בין נושא המידע ובין בעל השליטה במידע אם מדובר בחברה פרטית שאוספת את המידע. גם ה- Privacy Act באוסטרליה מחייב קבלת הסכמה של נושא המידע לשימוש במידע פרטי, מחייב יידוע והקפדה על עיקרון צמידות המטרה ומצב משפטי דומה קיים גם בניו זילנד. הצעה דומה נבחנת כרגע גם בבריטניה.

“גם ישראל צריכה להתאים את עצמה לשינויים בעולם הטכנולוגי, ואף ליישר קו עם הדרישה העולמית כדי לספק למשתמש הישראלי הגנה לפחות בתחום זה, אם לא בתחום הגנת המידע בכלל.

“מוצע לחזק את זכויות המשתמש בטרם הוא נכנס לקשר המעניק יתרון מסחרי לעוסק ויש בו מן הפגיעה בפרטיות המשתמש הרשום. המחוקק הישראלי צריך להתייחס לחשיבות הרבה בצורך של הצרכן להבין במדויק את טיב מערכת היחסים בינו ובין העוסק ולדאוג שתנאי בסיסי זה יתקיים עבור הצרכן הישראלי.

“לפיכך, מוצע לקבוע כי  עוסק המתקשר עם צרכן באמצעות טופס הסכמה לתנאי שימוש באתר או ברשת חברתית, יהיה חייב להציג את תנאי השימוש מתוך הבנה כי שקיפות ושפה מובנת הם הבסיס המינימלי ושהצרכן יאשר את תנאי השימוש. העוסק יצטרך להוכיח שהצרכן נתן את הסכמתו לתנאי השימוש.

“כמו כן, מוצע לחייב עוסק להקים מערך שירות טלפוני שנועד לתת מענה לשאלות צרכנים בנוגע לטופס הסכמה לתנאי שימוש, וכי כל שינוי שיעשה בתנאי השימוש ידרוש הודעה מיוחדת כתובה אף היא בצורה שקופה, ברורה ובשפה המובנת למשתמש. כמו כן, מוצע לקבוע כי הצרכן יהיה רשאי לבטל את הסכמתו לתנאי השימוש בכל שלב וכי ביטול ההסכמה ייעשה באותו אופן שבו ניתן אישור ההסכמה”.