אושרה בקשה לצו ביניים במסגרת עתירה מינהלית של הראל טכ’ מידע נגד מינהל הרכש אחרים בנושא תיחור דינמי במסגרת מכרז לאספקת תקשורת נתונים למשרדי הממשלה; הורה על עצירת הליכי המכרז והתיחור הדינמי עד לדיון בתחילת אוקטובר

בית-המשפט המחוזי בירושלים אישר בקשה לצו ביניים במסגרת עתירה מינהלית של הראל טכנולוגיות מידע נגד מינהל הרכש הממשלתי ואחרים בנושא תיחור דינמי במסגרת מכרז לאספקת תקשורת נתונים למשרדי הממשלה.

כבוד השופט אלי אברבנל כותב בין היתר בהחלטתו מ- 23.8.2017:

■ “בדיון שהתקיים בבקשה לצו ביניים ביום 17.8.2017 הוכח כי הליך של תיחור דינמי האמור להתקיים במסגרת המכרז נשוא העתירה, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך להליך ולחלק מהמשתתפים בו, ולפיכך מאזן הנוחות הוטה בבירור לזכותם של העותרים.

■ “אשר על כן, עד להכרעה בעתירה, המשיבה 1 לא תקדם את הליכי המכרז נשוא עתירה זו ובתוך כך לא תקיים את הליך התיחור הדינמי שבמסגרת המכרז.

■ “עד  ליום 14.9.2017 יגישו המשיבים כתב תשובה לעתירה. המשיבה 1 [מדינת ישראל] תתייחס בין היתר לתשתית הראייתית לכך שקו המוצרים נשוא המכרז ‘עתיד להימכר’ לחברות אחרות, שפי שנקבע בהחלטת וועדת המכרזים …”.

השופט אברבנל מציין בהחלטתו כי מייד לאחר הדיון בעתירה זו ייערך דיון בעתירה נוספת הנוגעת למכרז זה.

********************************************************************

[הערה: הידיעה הבאה פורסמה כאן באתר ב- 28.7.2017]:

מכרז האוצר בנושא מע’ תקשורת נתונים ברשת מקומית במשרדי הממשלה נמצא בדיונים משפטיים בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה — ב- 16.7.2017 דווח באתר News1 של יואב יצחק כי הוגשה עתירה מינהלית ‘נגד פסילת הצעה במכרז לאספקת תקשורת נתונים למשרדי הממשלה’ וכי “הראל טכנולוגיות מידע מבקשת לבטל את פסילת הצעתה במכרז האוצר לאספקת מערכות תקשורת נתונים ברשת מקומית למשרדי הממשלה”.

כיוון שהנוסח המלא של העתירה המינהלית (עת”מ) טרם פורסם במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) פניתי במייל למשרד עורכי הדין המייצג את החברה אך לא נעניתי. גם פנייה במייל למחרת היום אל מנכ”ל חברת הראל לא נענתה. שאלות ספציפיות בנושא לדוברות משרד האוצר נענו בתגובה הבאה: “כיוון שהנושא נמצא בהליכים משפטיים, אנו מנועים מלהתייחס”.

בינתיים פורסמה החלטה של כבוד השופט אלי אברבנל מבית-המשפט המחוזי בירושלים. מהחלטת השופט מיום 21.7.2017 עולה כי המשיבים בעתירה מינהלית זו הם:

משיב מס’ 1 – מדינת ישראל.

משיב מס’ 2 – בזק בינלאומי בע”מ.

משיב מס’ 3 – מלם-תים בע”מ.

משיב מס’ 4 – מטריקס אי. טי. בע”מ.

משיב מס’ 5 – בינת תקשורת מחשבים בע”מ.

משיב מס’ 6 – טלדור מערכות מחשבים בע”מ.

השופט הורה כי חברת היולט-פקרד ישראל בע”מ “תצורף להליך כבקשתה, ולהלן תופיע בכל כתבי הטענות כמשיבה 7”.

בנוסף, העותרת, חברת הראל טכנולוגיות מידע, “תבחן האם עליה לתקן את זהותם של מי מהמשיבים כנטען ע”י המגיבים”.

השופט גם הורה למדינה לבחון “אם לאפשר לעותרת להשמיע בפניה, או להשלים השמעתם, של טיעונים בנושא העתירה”.

********************************************************************

[הערה: הידיעה הבאה פורסמה כאן באתר ב- 18.8.2017]:

נדחתה בקשה לצו ביניים וצו ארעי במסגרת עתירה מינהלית של HP נגד מינהל הרכש הממשלתי בנושא הליכי מכרז — בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה ב- 2.8.2017 בקשה לצו ביניים וצו ארעי במסגרת עתירה מינהלית של HP נגד מינהל הרכש הממשלתי ואחרים בנושא הליכי מכרז של המינהל.

העתירה המינהלית (עת”מ) של היולט-פקרד (ישראל) בע”מ הוגשה נגד מדינת ישראל [באמצעות מינהל הרכש הממשלתי וועדת מכרזים מרכזיים למחשוב] (משיבה מס’ 1),  בינת תקשורת מחשבים בע”מ, הראל טכנולוגיות מידע בע”מ, בזק בינלאומי בע”מ, תים-נטקום בע”מ, מטריקס אי. טי. אינטגרציה ותשתיות בע”מ, טלדור תקשורת בע”מ.

כבוד השופט ארנון דראל כתב בין היתר בהחלטתו: “לפני בקשה דחופה למתן צו ביניים וצו ארעי במעמד צד אחד, שהוגשה בגדרה של עתירה מנהלית. לאחר שעיינתי בבקשה, בעתירה ובנספחים החלטתי לדחות את הבקשה אף מבלי לקבל את עמדת המשיבים.

“עניינה של העתירה מכרז שפרסמה המשיבה 1 לאספקת ציוד תקשורת אקטיבי. במסגרת מכרז זה נתבקשו הצעות להספקת מערכות תקשורת נתונים מקומיות למשרדי הממשלה והוא כולל אספקת ציוד תקשורת נתונים אקטיבי, ציוד העברת מידע ותוכנה, ציוד קצה, תוכנות, מתאימים וכרטיסים.

“המכרז נערך בשני שלבים – בשלב הראשון נבדקים מסמכי המכרז ועמידת המציעים בתנאי המכרז וכן נבדקת ההצעה הטכנית והעמידה בדרישות האיכות המינימאלית, ובשלב השני מתמודדים המציעים בתיחור דינמי מקוון. תיחור זה מיועד להתקיים ביום 7.8.2017 ומטרת הבקשה לעכב את הליך התיחור.

“ביסוד טענות העותרת טענה ליתרון בלתי הוגן ולניגוד עניינים בכל הנוגע למשיבה 2 [בינת תקשורת מחשבים בע”מ]. טענה זו נסמכת על כך שהמשיבה 2 זכתה במכרז אחר (מכרז הטלפוניה) שקיימת חפיפה בינו לבין המכרז מושא העתירה. אותה חפיפה יכולה לתת למשיבה 2 אפשרות שתינתן רק לה לספק את רוב המוצרים מושא המכרז גם לא דרך המכרז אלא דרך המכרז האחר. בנוסף נטען כי למשיבה 2 ניתנת אפשרות לבחור באמצעות איזו מההתקשרויות תיעשה רכישת השירותים – אינטרס שיתקיים רק אצלה ויעמוד בניגוד לאינטרס של עורך המכרז. עמדת העותרת היא כי למשיבה 2 ניגוד עניינים מובנה שיש בו כדי להביא לפסילת ההצעה.

“להשלמת התמונה אציין כי העותרת הפנתה את טענותיה במישור זה עוד ביום 22.6.2017 ונענתה בשלילה ביום 10.7.2017. באי כוח העותרת פנו לוועדת המכרזים לוועדת המכרזים פעם נוספת ביום 12.7.2017 אך לא נענו. גם מכתב תזכורת לא קיבל מענה”.

השופט דחה את הבקשה מהנימוקים הבאים:

■ “ראשית, הבקשה הוגשה תוך שיהוי ניכר. כעולה מהבקשה, זהותה של המשיבה 2 כזוכה במכרז הטלפוניה ידועה מזה זמן. עוד ביום 5.2.2017 נקבע הדבר בפסק דין שנתן בית-משפט זה ולמצער ביום 4.6.2017 הדבר הפך חלוט בעקבות הסכמת הצדדים בבית-המשפט העליון. הפנייה לבית-משפט בחלוף חודשיים, וזמן קצר לפני מועד ההתמחרות אינה מאפשרת שהותה נאותה לדון בה – במיוחד כאשר לא הייתה כל מניעה להקדים את הפנייה, נוכח התשובה השלילית שניתנה ביום 12.7.2017. במצב דברים זה, הרי שמקום בו הצדדים מודעים למועד התיחור הדינמי וערוכים וזמינים לקיים אותו, אין מקום לדחותו.

■ “שנית, גם סיכויי העתירה אינם נחזים להיות כאלה המטים את הכף לטובת מתן סעד זמני. על פני הדברים עולה השאלה האם אכן בנסיבות מקרה זה קם ניגוד עניינים ככל שאותו גוף זוכה בשני המכרזים … בהקשר זה יוער כי לא מן הנמנע כי תעלה טענה שהיה על העותרת לפרט את הסתייגותה מהאפשרות כי אותו גוף יוכרז כזוכה בשני המכרזים  בשלב מוקדם יותר – שיאפשר את בחינת תיקון המכרז והוספת מגבלה כזו, ככל שהדבר מוצדק, וספק אם כך פני הדברים.

■ “שלישית, טענות העותרת – ככל שיש בהן ממש – עומדות לה, וככל שייקבע כי הצעת המשיבה 2 היא הזוכה ניתן יהיה לבטל את ההחלטה, אם וכאשר יימצא כי יש ממש בטענות העותרת”.

בהתאם קבע השופט כי הבקשה לצו ביניים וצו ארעי נדחית. החלטה בדבר קביעת העתירה לדיון תינתן בנפרד.