הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות הנתיב המהיר, כביש חוצה ישראל ונתיבי איילון והחשכ”ל לגבי נתיב האגרה בכניסה לת”א, השימוש בו, תשלומי האגרה בגינו והפגיעה הנגרמת בפועל ליתר משתמשי הדרך מעת הפעלתו

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 7 בינואר 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) חברת הנתיב המהיר בע”מ, חברת כביש חוצה ישראל בע”מ, חברת נתיבי איילון והחשב הכללי במשרד האוצר.

התביעה היא לגבי נתיב האגרה בכניסה לת”א [המכונה ‘הנתיב המהיר’], השימוש בו, תשלומי האגרה בגינו והפגיעה הנגרמת בפועל ליתר משתמשי הדרך מעת הפעלתו.

התובעת בתביעה זו היא חברת קן התור הנדסה ובניין המציגה עצמה בכתב הטענות כ”חברת ביצוע ותיקה בתחום הנדל”ן, המחזיקה בסיווג קבלני מקסימלי לביצוע עבודות בנייה בהיקף בלתי מוגבלף אשר עובדיה עושים שימוש בכביש האגרה המכונה ‘הנתיב המהיר’ או בדרך הציבורי הצמודה לו”.

בתביעה נאמר בין היתר כי “בתאריך 7 בינואר 2011 חזה ציבור משתמשי  הדרך הנוסע בכביש מס’ 1 ‘בצוואר בקבוק’ שהופיע פתאום בדרך נסיעתו הקבועה לעיר תל אביב. מדובר במציאות עגומה וקשה עבור כלל משתמשי הדרך.

בקטע הכביש הקודם לכך קיימים ארבעה נתיבי דרך בכביש מס’ 1 … ארבעה נתיבי נסיעה ציבוריים אלו הופכים לשלושה ואז בנקודה אחת לשני נתיבי נסיעה בלבד. כך נוצר ‘צוואר בקבוק’ בכניסה לתל אביב מבלי שאף גורם התכוון לכך בפועל אך הנזק עצום“.

כתוצאה מכך נפגע כלל ציבור המשתמשים בדרך זו – אלו שבוחרים להשתמש ב”נתיב המהיר”, בשל העומס שנוצר בדרך הנסיעה כתוצאה מצמצום הדרך לשני נתיבים בלבד, ומשלמים בגין כך, אגרה כספית – שגובהה עולה ביחס ישיר לעומס בנתיב זה; ואלו שלא משתמשים בנתיב המהיר, מכל סיבה (בין שאין דרך גישה וחיבור, מנתיב הגעתם ובין שהעלות הגבוהה מונעת זאת מהם), אשר מפסידים כתוצאה מכך זמן עבודה יקר, ונפגעים מכך כלכלית, במישרין, או בעקיפין.

בשם שתי קבוצות צרכנים אלו מוגש ההליך שבנדון כאן אשר יהא זה נכון, ראוי וצודק לבררו, במסגרת הליך של תובענה ייצוגית כמבוקש.

“כפי שיוכח במסגרת ההליך, תוכניות הנתיב המהיר חייבו את הזכיין לסלול נתיב מהיר נוסף, לצידה של הדרך הנוכחיתוכך להוסיף נתיב קיים על הדרך הנוכחית – שיאפשר לייחד נתיב אחד, כנתיב מהיר, הגובה אגרה כספית ממשתמשי הדרך הפרטיים.

זאת הייתה ההחלטה – אלו היו התוכניות – וכך נבחר הזכיין.

“ואולם, ממידע שהגיע למגישת התובענה לאחרונה עולה כי במועד כלשהו, שאינו ידוע במדוייק, פעלה המשיבה 1 [חב’ הנתיב המהיר] ועודדה את שינוי תוכניות הנתיב באופן מהותי, על-מנת ליצור, הלכה למעשה, ‘צוואר בקבוק’ תנועתי, שיעשיר את קופתה באופן ממשי.

“כך המשיבה 1 מרוויחה בכל היבט – תוואי סלילת הנתיב המהיר התקצר, עומסי התנועה בדרך, שאינה נתיב המהיר עלו משמעותית, ובכך זרם המשתמשים בנתיב המהיר והאגרה המשולמת מצד אותם נהגים (הנגזרת באופן ישיר מהעומס בנתיב המהיר) עלו גם כן. כך הציבור הכללי ניזוק וקופת החברה התעשרה.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אמיר שפיצר וסופיה יצחקוב. [הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור].

חדשות