ביהמ”ש קיבל חלקית בקשה לעיון במסמכי עתירה מינהלית של פלאפון נגד משרד התקשורת

בית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים קיבל חלקית בקשה להורות לחברת פלאפון תקשורת לגלות מסמכים בהקשר של עתירה מינהלית שמנהלת חברת פלאפון תקשורת נגד משרד התקשורת.

מדובר בפנייה של עו”ד מירב תהילה שהוגשה ב- 13 בפברואר 2018 באמצעות בא-כוחה עו”ד שחר הררי והיא הוגשה לכבוד השופטת יהודית שטופמן המטפלת בעתירה מינהלית של חברת פלאפון תקשורת נגד משרד התקשורת (בנושא עיצום כספי שהוטל עליה ע”י המשרד).

וכך כותבת השופטת בין היתר בהחלטתה מ- 31 במאי 2018: “העותרת פלאפון תקשורת בע”מ, הגישה עתירה נגד מדינת ישראל – משרד התקשורת בגין עיצום שהוטל על העותרת מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, וזאת בשל הפרה נטענת של סעיף 58.6(א) לרישיון שניתן לרישיון שניתן לפלאפון. לפלאפון, האוסר על תשלום בגין שירות, ללא תיעוד בדבר הסכמה מפורשת מצד המנוי לקבלת השירות.

“ביום 13.2.2018 הגישה ‘מבקשת העיון’  בקשה לעיון בעתירה כאמור, בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי-המשפט ובתי-הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס”ג – 2003”.

עו”ד תהילה הגישה באפריל 2017 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פלאפון. על התביעה פירסמתי ידיעה בשעתו והיא מתפרסמת בסוף אייטם זה.

לדברי עו”ד תהילה, תביעתה-שלה והעתירה המינהלית של פלאפון נגד משרד התקשורת, “עוסקות באותו עניין, קרי, הפרת הוראות סעיף 58.6 לרישיונה של חברת פלאפון, ומשכך יש לה עניין בעיון במסמכי העתירה”.

לדברי השופטת, חברת פלאפון התנגדה לבקשה לעיון ‘באופן גורף’. לעומתה, משרד התקשורת, הודיע כי אינו מתנגד לבקשה לעיון.

ביום 8 באפריל 2018 התקיים דיון באולמה של השופטת. “בעקבות הדיון, ביום 16.4.2018 הודיעה פלאפון כי היא מסכימה לבקשה לעיון בכפוף להשחרת פרטים מסחריים, אשר עיקרם נתונים מספריים וכספיים, הנוגעים להיקף המנויים, הרלבנטיים להליך הפיקוח של משרד התקשורת ולהיקף הגבייה ממנויים אלו”.

יומיים לאחר מכן השיבה חברת פלאפון כי היא מתנגדת להשחרת הנתונים שכן לטענתה נתונים אלו ‘הם נתונים רלבנטיים ביותר לתובענה הייצוגית’.

עו”ד תהילה טענה כי מדובר בהליך פומבי “ולו סברה פלאפון כי המדובר בחומר מסווג, היה עליה לעתור מלכתחילה, ולא רק בעקבות הבקשה לעיון בתיק. המבקשת טוענת כי תקנות הפיקוח אינן קובעות שמסמכים הנוגעים להליך הפיקוח הם מסמכים סודיים. התקנות אוסרות על המנהל לגלות מידע באופן יזום, אך אינן מונעות את גילוי המידע דרך בקשה של חופש המידע. יתרה מכך, בבקשה הנוכחית עתרת המבקשת לעיין במסמכים שפלאפון בחרה להגיש לבית-המשפט, וכן טוענת כי פלאפון לא הוכיחה מדוע הפגיעה העלולה להיגרם מעיון במסמכים איננה מידתית, ומשכך אין לקבל טענה זו.

פלאפון התנגדה תחילה לבקשת העיון אך בהמשך הציעה עיון מוגבל במסמכים. החברה ענה בפני בית-המשפט כי העיון בתיק אסור על-פי דין. בנוסף, טענה החברה, מתן רשות עיון ‘יפגע בה באופן בלתי מידתי וזאת לאור העובדה שהמידע הכלול בעתירה נמסר למשרד התקשורת בהנחה שהוא סודי’.

חברת פלאפון גם טענה כי המבקשת טוענת “בחוסר תום-לב בכך שהיא מנסה לעקוף את בקשת חופש המידע שהגישה למשרד התקשורת ע”י הגשת הבקשה לעיון, ובכך שלא חשפה בפני בית-המשפט את בקשתה עפ”י חוק חופש המידע”.

בין השאר כותבת השופטת שטופמן בהחלטתה כי “אין בידי לקבל את טענת פלאפון כי סעיף 37א16 לחוק התקשורת מקים איסור בדין לעיון במסמכים … סבורה אני כי סיבות המבקשת מבוססות דיין על-מנת להוות הנמקה מספקת לאישור הבקשה. סבורה אני כי

העיון במלוא מסמכי פלאפון אכן עלול לחשוף סודות מסחריים אשר אין בינם לבין בקשת העיון של המבקשת, ולא כלום.

“… העיון מבוקש לשם הבהרת הפרשנות להוראת סעיף 58.6 להוראות הרישיון של חברת פלאפון. עיון זה אינו מצדיק חשיפת סודות מסחריים. נראה לי, איפוא, כי יש להתיר את העיון, אולם ראוי לצמצם, במדיה מסויימת ומועטה, את היקף המסמכים שיועמדו לרשות מבקשת העיון.

“אשר על כן מוחלט כדלהלן: פלאפון תמציא למזכירות בית-המשפט, לא יאוחר מיום 4.6.2018, את העתירה על כל נספחיה, אך בה רשאית היא להשחיר נתונים מסחריים שעניינם מספר המנויים והיקף הגבייה מהם, וזאת בלבד.

“לאחר המצאת העתירה כאמור למזכירות בית-המשפט, יינתנו הוראות למזכירות למוסרה לידי מבקשת העיון, או מי מטעמה”.

ב- 17.4.2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

לבית-המשפט המחוזי תל אביב הוגשה ב- 9 באפריל 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פלאפון תקשורת בגין חיוב עבור שירות גלישה ברשת האינטרנט החורג מנפח הגלישה עליו הוסכם בהסכם ההתקשרות וזאת מבלי שהחברה קיבלה את הסכמתם המפורשת לכך.

התובעת היא עו”ד מירב תהילה. בתביעה נאמר כי היא לקוחה של חברת פלאפון החל משנת 2005.

“עניינה של התובענה בתמצית, הוא בשינוי חד-צדדי שביצעה הנתבעת [חברת פלאפון תקשורת] בהסכם ההתקשרות שבינה לבין התובעת באופן הבא: עפ”י הסכם ההתקשרות, התוכנית אליה הצטרפה התובעת כללה חבילת גלישה מוגבלת בנפח של 3 ג’יגה כאשר עפ”י ההסכם, על הנתבעת היה לעצור את אפשרות הגלישה עם מיצוי נפח הגלישה המוסכם, עד תחילת מחזור החיוב הבא.

“הסכם התקשרות זה מאפשר לתובעת וליתר לקוחות הנתבעת, לקצוב את השירות והמחיר החודשי שישלמו ולאפשר לתובעת לנהל את חשבונותיה ולדעת את היקף החיוב המקסימלי בגינו היא תחוייב מידי חודש, עבור חבילת הגלישה הבסיסית ותוך ידיעה, כי חריגה מנפח הגלישה המוסכם לא אפשרי וכי הגלישה תיעצר.

“בשלב מסויים הנתבעת שינתה את תנאי ההסכם חד-צדדית וכפתה על התובעת ויתר מנוייה, שירות נוסף בתשלום, כך שעם מיצוי נפח הגלישה המוסכם, לא עצרה הנתבעת את הגלישה, אלא סיפקה למנוייה, כמו גם לתובעת, נפח גלישה נוסף של עד 5 ג’יגה נוספים, ובעבורם גבתה הנתבעת מלקוחותיה סכומים בניגוד לדין”.

לדברי התובעת, “הנתבעת לא הייתה רשאית לאפשר לחברי הקבוצה לחרוג מנפח הגלישה המוסכם כנגד גביית תשלום, הנתבעת לא הייתה רשאית לספק לחברי הקבוצה שירות שהם לא ביקשו באופן מפורש לקבל, וכך גם הנתבעת לא הייתה רשאית לגבות מחברי הקבוצה תשלום עבור אותו שירות נוסף מבלי לקבל את הסכמתם המפורשת לכך. הציפיה החוזית הלגיטימית הייתה, כי עם מיצוי חבילת הגלישה הבסיסית, תיעצר אפשרות הגלישה, עד למחזור החיוב הבא באופן שהמנוי יוכל לשלוט בהוצאותיו ולהחליט בעצמו אם להוסיף שירות נוסף בכסף.

“לא רק שהנתבעת ניצלה את כוחה העודף וכפתה על התובעת ויתר מנוייה שירות בתמורה (כאשר היא גובה זאת בהוראת קבע חד-צדדית), תוך חריגה משהוסכם בהסכם, היא עשתה כן ביחס לחוזה אחיד, שנוסחו הוכתב על-ידה ללקוחות, והם נאלצו לקבל אותו כמות שהוא” [כל ההדגשות – במקור].

“דחיית התובענה תוביל לתוצאות שליליות ומרחיקות לכת, ולמעשה תכשיר לנתבעת ולחברות ענק כמותה, לפעול בניגוד להסכמים עם לקוחותיה, בניגוד להוראות הדין והוראות הרישיון של הנתבעת, תוך ניצול ואף התעצמות כוחה העודף על-פני לקוחותיה. כך, למשל, תוכל הנתבעת להוסיף מגוון שירותים שאינם כלולים בהסכם ההתקשרות עם לקוחותיה, על-פי בחירתה וכאוות נפשה, ואף לגבות בעבורם תעריפים שתקבע על דעת עצמה, מבלי שהלקוחות ביקשו שירותים אלו, מבלי שהסכימו לקבל את השירותים, ומבלי שהסכימו לתעריפים שייגבו מהם עבור אותם שירותים”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד שחר הררי ועודד פלג.

חדשות