מתפרסם מאז שנת 1999
משפט
הסתלקות בהסכמה מתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד Waze Mobile; ביהמ”ש: “תושבי שכונת שעפאט בי”ם ראויים כי ינהגו בם יחס שיוויוני בעניין שהועלה בתובענה זו”
השופט בפס”ד: “התרשמותי כי ההליך, אם יצלחו הצעדים המוצעים, השיא תרומה לקידום יעדים חשובים לציבור”.
להמשך הידיעהמחשוב ענן, משפט
חברת מיקרוסופט ישראל הגישה (19.4.2021) עתירה מינהלית נגד מינהל הרכש הממשלתי בנושא מכרז נימבוס (הענן הממשלתי); משיבים נוספים הם חברות נוספות שהתמודדו במכרז: חברת Google, חברת Amazon Web Services, AWS וחברת Oracle; כזכור, Read IT Now היה האתר הראשון לפרסם (12.4.2021) מידע ראשוני לגבי דבר הגשת העתירה המינהלית של אורקל נגד מינהל הרכש הממשלתי באותו הנושא.
הרחבה – בנפרד בהמשך.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
ייצוגית: 10 תובעים נגד 4 בנקים, 7 חב’ ביטוח ו- 4 חב’ אשראי [“הגופים הפיננסיים החזקים במשק”]: העברה לכאורה של מידע פרטי, אישי וסודי של הלקוחות ללא הסכמתם – לצדדי ג’
לאחד התובעים התברר כי בנק לאומי כבר התקשר עם חברת qprivacy המתמחה בעניין לשם התמודדות עם זליגת מידע זה וכי בנק דיסקונט כשגילה את סוג והיקף המידע שעובר לצדדי ג’, החליט למנוע לחלוטין העברת מידע כלשהו עד שיימצא פיתרון לבעייה.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה, רשתות חברתיות
ייצוגית נגד פייסבוק: “עושה שימוש בשמות המשתמשים ובתמונותיהם לצורך קידום פרסומות ללא קבלת הסכמה מדעת”; “פוגעת בכך בפרטיות המשתמשים ומתעשרת על חשבונם”; היקף התביעה הקבוצתית: 10 מיליון ₪
“לפי חוק הגנת הפרטיות, רואים שימוש בשם של אדם, בכינויו או בתמונתו לשם רווח, כפגיעה בפרטיות. לשם שימוש כזה נדרשת ‘הסכמה מדעת, במפורש או מכללא’. כדי לתת הסכמה מדעת, על המשתמשים לדעת כי המשיבה מתכוונת לעשות שימוש בשמם כדי לקדם פרסומות לחברים ברשת שלהם, תמורת תשלום, ולהסכים לשימוש זה”; “המשיבה עושה שימוש בשמות המשתמשים ללא הסכמה מדעת”; ” נוכח כל אלה, לא מתגבשת הסכמה, לא כל שכן הסכמה מדעת, של המשתמשים, לשימוש בשמם, כינויים ותמונתם לשם רווח. התוצאה ברורה. המשיבה פוגעת הפרטיות חברי הקבוצה ומתעשרת על חשבונם”.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
ייצוגית נגד בזק בשם “כל מי שעשה שימוש בתשתית שלה ושילם בעבור מדרגת מהירות מסויימת בעוד התשתית שבביתו מסוגלת לספק מהירות התואמת מדרגת מהירות נמוכה יותר”
“תיאור הדברים לעיל מלמד על כך שמדובר בתביעה פשוטה, ברורה וקלה. בזק מכרה ללקוח מוצר מסויים, בידיעה שיאן לה יכולת לספק אותו. כפועל יוצא, בזק חייבה את הלקוח בכספים עודפים, ולצד זאת גרמה לו לשורת נזקים לא ממוניים. אין ולא יכולה להיות מחלוקת בעובדה כי כל לקוח ששילם לבזק על חבילה במהירות מסויימת, ובפועל, גלש במהירות התואמת חבילה במדרגה נמוכה יותר (כך שהיה צריך להתקשר בחבילה זו מלכתחילה) – זכאי לכספו, וכן לנזקים הנוספים שנגרמו לו”.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
ייצוגית נגד הדואר בשם כל מי שביקשו לקבל שירות ב- 44 סניפי דואר שנסגרו בשעות מוקדמות משעות הפעילות הרגילה שלהם (“לרבות במהלך תקופת הסגר השלישי”); היקף התביעה הקבוצתית: 25 מיליון ₪
כתב התביעה מתבסס בין היתר על תנאי הרישיון הכללי שניתן ע”י משרד התקשורת לחברת דואר ישראל לרבות לגבי שעות הפעילות וטוען להפרת הוראות הדין והוראות הרישיון הכללי שניתן לחברת דואר ישראל.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
מדויק כמו שעון שוויצרי? הדואר בשווייץ מואשם עתה בלא פחות מאשר גניבה לאחר שאיבד משלוח ובו שעון Rolex בעלות של 8,676 דולר
בתוך כך פורסמו פרטי גזר דין של עובד דואר ישראלי לשעבר: בין היתר טענה התביעה כי “מעשיו של הנאשם שנמשכו תקופה ארוכה, כארבע שנים, פגעו בתדמית השירות הציבורי וחברת הדואר. מעשי הגניבה בוצעו באופן תדיר, בהזדמנויות שונות, ובצורה שיטתית ומתוכננת”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט, נגישות/הנגשה
ריכוז חדשות בנושאי נגישות לאנשים עם מוגבלות [רשות התקשוב, משרד הרווחה, מצרים, איגוד התקשורת העולמי וייצוגית נגד משרד הפנים]
“בהתחשב בכך שכ- 15% מאוכלוסיית העולם, או כ- 1 מיליארד איש, חיים עם מוגבלות כלשהי, הגישה ל- ICT הפכה להיות רלבנטית ונוצה יותר מאשר אי-פעם בעבר”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד Google: “עניינה של תביעה זו הוא בהפרה בוטה, שיטתית וגורפת של פרטיות לקוחות הנתבעת”
“גוגל אוגרת בתוכה מאגרי מידע עצומים ועדכניים על משתמשיה. מידע זה משותף עם חברות שונות. גוגל יודעת כי במידה ויוודע למשתמשיה על כך שפרטיהם והמידע שלהם מועבר לצדדי ג’ (המפרסמים), אזי מטבעם של דברים והעדפת פרטיות, הם ישתמשו פחות בשירותי גוגל, והכנסות גוגל מהפרסום הממוקד בזמן אמת – ייפגעו. לפיכך, גוגל בחרה שלא לפעול בשקיפות, ולהטעות את לקוחותיה הרבים כאשר היא אינה מוסרת מידע אמיתי על כך שהיא משתפת את המידע של לקוחותיה עם אחרים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
שלמה רודב (לשעבר, יו”ר דירקטוריון בזק) וזוגתו הורשעו בהעסקה שלא כדין (3 עבירות על חוק עובדים זרים) של נתינה זרה מהפיליפינים בביתם
השופט בגז”ד: “אוסיף כי הגם שלא נטען דבר לעניין מצבם הכלכלי של הנאשמים, סבורני כי יש לקחת בחשבון את המצב הכללי במשק הישראלי בשנה האחרונה מאז פרוץ משבר הקורונה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום בשתי עילות שונות; אחת מהן: החברה מחייבת את לקוחותיה בתשלום עבור מוצרים שהוצגו במפורש ככאלו שניתנו במתנה מטעם סלקום
“זוהי ‘שיטת מצליח’ המפורסמת, שהפכה למכת מדינה של ממש. בליבתה של שיטה זו, ניסיון למנוע את מלוא המידע מהלקוח, על-מנת שייתן הסכמה, בין אם במחדל (באי התנגדות) ובין אם באופן פוזיטיבי, להשתת עלויות נוספות עליו. זאת, באמצעות שתי פרקטיקות אסורות ופסולות של המשיבה, שמטרתן התעשרות שלא כדין על חשבון קהל לקוחותיה”; “בכך חייבה המשיבה את חברי הקבוצה ביתר בסכום של מאות ואלפי שקלים לכל אחד ושילשלה לכיסיה כספים אלה, שלא כדין”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית נגד חח”י: מחייבת לקוחות עבור ‘קריאת מונה’ גם כאשר יש להם מונה חכם ו/או כשהלקוח עצמו מבצע את קריאת המונה ומוסר את הנתון לחברה; סכום התובענה הייצוגית: 45 מיליון ש”ח
“עניינו של הליך זה בהתנהלות המשיבה, אשר לא זו בלבד שהיא מנוגדת להוראות הדין, אלא שהיא מנוגדת למושכל ראשון בחיי מסחר תקינים: גביית תשלום עבור ‘קריאת מונה’ אשר במסגרתו מגיע פיזית נציג חברת החשמל לבתי לקוחותיה לצורך קריאת מונה, ואשר אין חולק, אף לא יכול להיות חולק, שלא ניתן לחברי הקבוצה”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
ייצוגית נגד רמי לוי שיווק השיקמה ונגד שופרסל: מטעות לכאורה את ציבור הצרכנים בדיגיטל (אתרי אינטרנט ויישומונים) כשהן אינן מסמנות מוצרים בסמלים אדומים בהתאם לתקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון)
“לעניין זה של אי הצגת הסימון הנדרש יש משמעות כלכלית רבה עבור המשיבות. אי הצגת הסמלים האדומים לגבי מוצרי מזון, מביאה למצב בו צרכנים רוכשים מוצרי מזון שאותם לא היו רוכשים לו היו מודעים לכך שאמורים להיות סמלים אדומים על המוצרים.
הן לשופרסל והן לרמי לוי יש הכנסת של מאות מיליוני ₪ לכל אחת בשנה ממכירותיהן באמצעים הדיגיטליים (אתרי האינטרנט והיישומונים) והמכירות באמצעי מכירה אלו נמצאות בצמיחה מתמדת, ועולות כל שנה בשיעור ניכר”.
מכרזים/פטורים/דרושים, משפט, נגישות/הנגשה
אפלייה מתקנת? ייצוגית נגד מ.מ. ירכא בגין “הפלייה אסורה” של “תושבי מדינת ישראל שלא דוברים ערבית”
לדברי כתב הטענות, “התובע הוא תושב העיר נוף הגליל, אזרח מן השורה, דובר עברית שאינו מבין ערבית ולא יודע לקרוא את השפה. הוא שם לב כי רוב המידע באתר של המשיבה כתוב רק בשפה הערבית. לאחר שהתייעץ, נודע לו כי יש חובת תרגום לשפה העברית כשפה רשמית וכן לאור העובדה שמדובר במועצה המפרסמת מידע חיוני לכלל תושבי המדינה דוגמת תיירות בכפר, עסקים בכפר, לוח דרושים, מכרזים וכדומה”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
נדחתה עתירה מינהלית (מכרזים) שהוגשה נגד לשכת העיתונות הממשלתית
עפ”י פרוטוקול הדיון, ב”כ העותרת החליט בסופו של הדיון – בעקבות דברי בית-המשפט – למשוך חזרה את העתירה והדבר אושר ע”י כבוד השופט דוד גדעוני.
להמשך הידיעהמשפט
המחוזי י”ם דחה בקשת עיתונאים לפרסום קטעי הוידיאו והאודיו המוקרנים/מושמעים בתיק נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון מוזס
פרקליטי נתניהו בתגובה לבקשה: “הבקשה ‘היא למעשה בקשה מפורשת לקיים מעין משפט מקביל לזה המתקיים בבית-המשפט הנכבד – גם בזירה התקשורתית. זאת אין להתיר’; “קיים חשש שהקטעים שיוצגו ‘ייצרו תמונת מצב החוטאת למציאות המוצגת בדיונים’ בהיותה ‘מקוטעת, סלקטיבית, חלקית ומטעה’; “שידור כאמור ‘משמעו זיהום דרמטי של ההליך המשפטי’; “התרת פרסום התיעוד החזותי של נחקרים תוביל ל’אפקט מצנן’ ביחס לנחקרים עתידיים, שיימנעו משיתוף פעולה עם הליכי החקירה עקב החשיפה האפשרית שלהם בתקשורת”.
להמשך הידיעהמחשוב ענן, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
כפי שדווח לראשונה ב- Read IT Now: אורקל ישראל עותרת נגד מינהל הרכש הממשלתי בנושא מכרז נימבוס (הענן הממשלתי)[ידיעה מעודכנת]
Read IT Now היה האתר הראשון לפרסם (12.4.2021) מידע ראשוני לגבי ההליך של חברת אורקל ישראל בנושא מכרז מחשוב ענן הממשלתי; ביהמ”ש אישר, בהסכמה, הארכת המועד לנקיטת ההליך המשפטי.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה טבולה.קום על החלטת ביניים של מחוזי ת”א בתביעתה נגד וואלה תקשורת [ידיעה מעודכנת]
“לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בבקשות למתן סעדים זמניים, שכן לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנושאים אלה, וכי התערבות בהחלטות אלה תעשה במקרים חריגים בלבד. לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר המקרים המצדיקים חריגה מהכלל האמור”.
להמשך הידיעהמשפט
אורקל ישראל הגישה (12.4.2021) לבית-המשפט המחוזי בירושלים (בשיבתו כבימ”ש לעניינים מינהליים) עתירה מינהלית נגד משרד האוצר/החשכ”ל/מינהל הרכש הממשלתי ונגד החברות Google ו- Amazon Web Services, AWS; טרם פורסם הנוסח המלא של העת”מ אך ייתכן ומדובר במכרז נימבוס – הענן הממשלתי.
הרחבה – בנפרד, בהמשך.
להמשך הידיעהמשפט
לרגל פרישת שופט העליון חנן מלצר מכס השיפוט היום (12.4.2021), הארכיון לא שוכח [ע”ע ‘טלקום ניוז’]
מאוחר יותר הבוקר (שני, 12.4.2021) צפוי המשנה לנשיאת בית-המשפט העליון כבוד השופט חנן מלצר לפרוש מכס השיפוט לאחר 14 שנים בעליון. פסק הדין האחרון שיושמע באירוע הפרידה (למרות שימשיך לפרסם פסקי דין במשך שלושה החודשים הקרובים) יעסוק בנושא חוקיות פניות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה (משרד המשפטים) אל חברות הרשתות החברתיות השונות לגבי פרסומים שיש בהם הפרה לכאורה של הוראות החוק הפלילי בארץ.
להמשך הידיעה