פורסמה החלטת בית-הדין הארצי לעבודה בנושא בקשת רשות ערעור לגבי עובדי בזק שהגישו ההסתדרות והנציגות המשותפת של עובדי החברה נגד בזק ומדינת ישראל

ב- 27 בנובמבר 2017 בשעה 10:21 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה כי “בית-הדין הארצי לעבודה דחה הבוקר (27.11) את בקשת רשות ערעור (בר”ע 15004-11-17) על החלטה של ערכאה נמוכה יותר לגבי עובדי בזק; את בקשת רשות הערעור הגישו הסתדרות העובדים הכללית החדשה והנציגות המשותפת של העובדים בבזק ב- 14 בנובמבר 2017. המשיבים לבקשה הם בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ ומדינת ישראל; טרם פורסמה ההחלטה החדשה המלאה”. Read IT Now היה הראשון לדווח על דחיית הבקשה ע”י בית-הדין הארצי. עיקרי ההחלטה מתפרסמים בהמשך ידיעה זו.

ביום 17.11.2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה לפיה “בית-הדין הארצי לעבודה דחה ביומיים (מיום ראשון 19.11 ליום שלישי 21.11) את הדיון בבקשת רשות ערעור (בר”ע 15004-11-17) על החלטה של ערכאה נמוכה יותר לגבי עובדי בזק. את בקשת רשות הערעור הגישו הסתדרות העובדים הכללית החדשה והנציגות המשותפת של העובדים בבזק ב- 14 בנובמבר 2017. המשיבים לבקשה הם בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ ומדינת ישראל.

מותב בית-הדין הארצי לעבודה [בהרכב הנשיא כבוד השופט יגאל פליטמן, כבוד השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה, נציג ציבור (עובדים) שי צפריר ונציג ציבור (מעסיקים) עצמון ליפשיץ] החליט ב- 14 בנובמבר 2017 על קיומו של דיון “בשאלת עילת השביתה ומידתיות אמצעי השביתה”.

בדיון ישתתפו גם נציגי החברות סלקום ישראל ופרטנר תקשורת להצגת עמדותיהן רק בהקשר זה ו”ככל שהדברים נוגעים אליהן”.

הדיונים בערכאה הנמוכה יותר

בקשת רשות הערעור לבית-הדין הארצי לעבודה נוגעת להחלטה של בית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב [בהרכב שכלל את כבוד השופטת חופית גרשון-יזרעאלי והשופטים שוש ברוך ושלמה כסיף] בתיק ס”ק (סכסוך קיבוצי) 50466-10-17 בבקשה של חברת בזק נגד העובדים.

*** בהחלטת בית-הדין האיזורי לעבודה נאמר בין היתר כי “מחד, הצדק עם בזק כי חובה עליו לסור למרותו של הרגולטור, הוא משרד התקשורת, ולחברת בזק לא נתון עוד שיקול דעת בשאלה אם לאפשר כניסת ספקים חיצוניים לביצוע עבודות התשתית, לאחר מכתבו של מנכ”ל משרד התקשורת בעניין זה. מאידך, התרשמנו כי יישום החלטתו של משרד התקשורת יש בו כדי להשליך על עבודתם של עובדי בזק … סביר כי פתיחת שוק התקשורת הנייחת לתחרות ומתן אפשרות לחברות אחרות לבצע עבודות בתשתיות בזק, עשוייה לחולל שינוי בנפח העבודה בבזק, שינוי שעשוי להשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. סיכומו של דבר, אופיים של הצעדים הארגוניים כפי שהוא נחזה כעת הוא עורב, ואין מדובר בשביתה פוליטית אסורה, מדובר בשביתה מעיין פוליטית. בנסיבות אלה, לעובדים זכות למחות על הפגיעה הישירה שהם צופים בתנאי עבודתם. עם זאת, זכאים העובדים לנקוט באמצעים ארגוניים קלים ומוגבלים ביותר … יומיים בלבד 5.11.2017 ו- 6.11.2017“.

*** ב- 26 באוקטובר 2017 הודיעה בזק לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך כי “בהמשך לדיווח המיידי של החברה מיום 22.10.2017  בעניין יישום תיק שירות תשתיות פיזיות באמצעות קבלן ומכתב יו”ר הסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק בזק בהסתדרות החדשה בעניין ‘הפעלת סכסוך עבודה בגין הכנסת עובדים שאינם עובדי בזק לעבודת ליבה’, ניתן בזאת דיווח מיידי כי ביום 25.10.2017  בשעות אחר הצהריים הודיע יו”ר ארגון העובדים של החברה לחברה על הפסקת ביצוע עבודות פיתוח בתשתיות החברה, בין עבור החברה ובין עבור ספקיות תקשורת אחרות. החברה פנתה הבוקר לבית הדין לעבודה, להוצאת צו שיורה לעובדים להימנע מהפסקת העבודות כאמור ולחזור מיידית לעבודה תקינה ומלאה”.

*** ב- 5 בנובמבר 2017 הודיעה בזק לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך כי “בהמשך לדיווחים המיידיים של החברה מיום 26.10.2017 ומיום 2.11.2017 בעניין הודעת יו”ר ארגון העובדים של החברה לחברה על הפסקת ביצוע עבודות פיתוח בתשתיות החברה, פניית החברה לבית הדין לעבודה להוצאת צו שיורה לעובדים להימנע מהפסקת העבודות כאמור, והחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 1.11.2017 ניתן בזאת דיווח משלים נוסף, כי בדיון שהתקיים ביום 2.11.2017 בבית הדין קבע בית הדין, כי לעובדים יש זכות למחות על הפגיעה הישירה שהם צופים בתנאי עבודתם, אך יחד עם זאת, הם זכאים לנקוט באמצעים ארגוניים קצרים ומוגבלים בלבד. משכך, התיר בית הדין לעובדים לנקוט בצעדים ארגוניים מידתיים במשך יומיים בלבד (בימים 5-6.11.2017) כאשר במסגרת הצעדים, יהיו רשאים העובדים שלא לשתף פעולה עם קבלנים חיצוניים בעבודת תשתית הנוגעות לסכסוך אך הם יהיו מנועים מלנקוט צעדים יזומים לסיכול או לשיבוש ביצוע עבודות על ידי צד שלישי”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

עיקרי החלטת בית-הדין הארצי לעבודה שפורסמה ב- 30.11.2017

התייצבו בהליך: חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת; הוט טלקום שותפות מוגבלת; סלקום ישראל בע”מ.

השופטת לאה גליקסמן והשופטת סיגל דוידוב מוטולה

■ “… עילתו של הסכסוך  במתן אפשרות לספקי שירות לבצע עבודות בתות תשתיות בזק שלא באמצעות בזק אלא ע”י קבלנים אחרים, על יסוד מכתב מנכ”ל משרד התקשורת (בפועל) מר מימון שמילה מיום 19.10.2017.

■ לפי הוראת בית-הדין לעבודה התייצבו בהליך: חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת; הוט טלקום שותפות מוגבלת; סלקום ישראל בע”מ. “… בתמצית, טענו החברות כי לאמיתו של דבר אין מדובר בסכסוך עבודה בין נציגות העובדים לבין בזק, וכפועל יוצא מכך אין מדובר בשביתה כמשמעה במשפט העבודה. לפי הנטען, תכלית הצעדים הארגוניים וכן מטרתם המשותפת של בזק ונציגות העובדים בהליך זה היא לסכל את הרפורמה והתחרות בענף התקשורת”.

■ “… לטעמנו … עולות במסגרת ההליך סוגיות כבדות משקל בדבר סיווג השביתה, בהתחשב בכך שהיא סבה למעה על החלטת הרגולטור שאף המעסיק עצמו מתנגד לה, ועניינה ביחסים שבין בזק לבין צדדים שלישיים המתחרים בה.

■ “בין היתר, יש לשקול את ההשלכות שיש לכך שבשונה ממקרים שנדונו בעבר בענייני נמלי הים וחברת החשמל, המדינה אינה מעורבת בקביעת תנאי העבודה בחברת בזק; אין המדובר בעריכת שינוי מבני בבזק; וכן מדובר בעבודות שצדדים שלישיים, ספקי השירות, הזמינו מבזק ומבקשים כעת את האפשרות להזמינן מקבלנים אחרים להבדיל ממצב שבו נזק עצמה מוסרת עבודות שלה לביצוע ע”י הקבלנים.

■ “לעת הזו, אין לנו צורך להכריע בשאלות כבדות משקל אלה נוכח העובדה כי בכל מקרה, בהתאם לפסיקה, זכות השביתה כנגד החלטה של רגולטור מותנית בכך שלהחלטה השלכות על זכויות העובדים … אומנם, אין צורך להוכיח השלכות ברורות, ודאיות ומיידיות, אך יש להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שלהחלטה תהיינה השלכות על זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי של העובדים

■ “… לטעמנו, מהאמור בהחלטת בית-הדין האיזורי ומהראיות שהיו לפניו עולה כי לעת הזו לא הונחה תשתית עובדתית, ולו לכאורית, בנוגע להשלכות מכתב מר שמילה ע זכויות עובדי בזק וביטחונם התעסוקתי ובדבר עצם קיומן של השלכות שאינן שוליות או ספקולטיביות. כך, למשל, לא הוברר היקפן של העבודות שבוצעו עבור ספקי השירות ושיעורן היחסי בפעילותה של בזק; האם עובדים שעוסקים בעבודות אלה עוסקים גם בעבודות אחרות; האם המהלך יגרור צורך בשינוי מצבת כוח האדם של בזק … משמעותם של ההסכמים הקיבוציים בהקשר זה; ועוד.

■ “על כן, משלא הונחה תשתית עובדתית מספקת, ולו לכאורית, לא ניתן להכריע בשאלת סיווג השביתה ובשאלה באם מכתב ששלח מר שמילה מקים עילה לגיטימית לשביתה. לטעמנו די בטעם זה כדי לקבוע כי לעת הזו לא הובאה הצדקה להתערבות בהחלטת בית-הדין האיזורי לעבודה אשר הגבילה את הצעדים הארגוניים. ככל שבהליך העיקרי או בהליך אחר שיוגש ע”י מי מהצדדים, תונח תשתית עובדתית על השלכות מכתב מר שמילה על זכויות העובדים וביטחונם התעסוקתי, יהיה צורך להכריע בשאלות שפורטו לעיל.

■ “בהמשך לכך,  וככל שייקבע כי קמה לנציגות העובדים עילת שביתה לגיטימית, יהיה על בית-הדין לדון בהיקפה של זכות השביתה ובכלל זה היקף, משך ומהות האמצעים הארגוניים שיש להותיר לנציגות העובדים להפעיל וכן לשקול סעדים חלופיים להתרת השביתה כגון חיוב הצדדים לנהל הליך של הידברות.

■ ” בשלב זה, נוכח העובדה שלא הונחה תשתית עובדתית בנוגע להשלכות מכתב מר שמילה, אף איננו סבורות כי יש לחייב את המדינה  לקיים הידברות עם נציגות העובדים בקשר למכתב מר שמילה.

■ “לאמור נוסיף כי כאמור הוגשה עתירה לבג”ץ בדבר תוקפו וחוקיותו של מכתב מר שמילה וממילא ככל שתתקבל עמדתה של בזק בעתירה זו יתייתר לכאורה הצורך בצעדים ארגוניים, וכן ייתכן שלהכרעה תהיה רלבנטיות גם לשאלות האחרות המתעוררות במקרה הנדון”.

■ “… אין בחוות דעתנו התחמקות מהשאלה המועלית בבקשת רשות הערעור אלא הבהרה כי לפי התשתית העובדתית הקיימת לא ניתן לפסוק בה” …אין בחוות דעתו משום סתימת הגולל על התיק העיקרי שכן פתוחה הדרך בבקשה לשנות את החלטתו תוך הצגת תשתית נוספת ומפורטת יותר ולהעלות את כל טענותיה … בנסיבות העניין אין מקום להחזרה יזומה של ההליך לבית-הדין האיזורי לגיבוש תשתית עובדתית נוספת בתוך פרק זמן קצר, כמוצע ע”י הנשיא.

■ “… אשר למתן צו לשמירת המצב הקיים, שמשמעותו האופרטיבית לאור חלוף הזמן היא ‘החזרת המצב לקדמותו’ והקפאת תוקפו של מכתב מר שמילה, הרי שסעד זה לא נתבקש ע”י נציגות העובדים ומכל מקום כמובהר לעיל, לעת הזו אין מקום למתן סעדים חלופיים לזכות השביתה.

נציג ציבור (עובדים) ונציג ציבור (מעסיקים)

■ שני הנציגים צירפו תמיכתם לעמדת שתי השופטות שהובאה לעיל.

הנשיא יגאל פליטמן

■ כבוד נשיא בית-הדין הארצי לעבודה היה בדעת מיעוט בתיק זה. לדעתו,  “לאור גדרה של בקשת הערעור, במקום להידרש לשאלה המשפטית שהיא מעלה, הרחיקו חבריי לשאלה אחרת, תוך שהם נמנעים מלדון בשאלה שמעלה בקשת רשות הערעור”.

■ “… סטטוס קוו אנטה – משאלה פני הדברים, אם דעתנו הייתה נשמעת, היה מקום להחזרת בקשת הצד שהגישה המבקשת, להמשך הדיון בבית-הדין קמא, על-מנת שידון בה לאלתר, תוך כשבוע ימים, תוך השלמת התשתית העובדתית ושמיעת טענות הצדדים הנוספים שצורפו לבקשת רשות הערעור ותוך מתן החלטה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

■ “אולם, עד למתן החלטה אחרת ע”י בית-הדין קמא, החלטה מאוזנת מצד בית-דין זה מחייבת שמירת המצב הקיים כך: שעבודת עובדי בזק עבור ספקי השירות פרטנר וסלקום תימשך כרגיל ללא גביית מחיר (לפי שעה) כמוצע ע”י נציג של ב”כ בזק; ושאותם ספקי שירות יוכלו להמשיך ביצוען של עבודות שהחלו בהן בתשתיות של בזק עם עובדים שאינם עובדי בזק אולם מעבר לזאת לא תבוצענה עבודות אחרות עבורם ע”י עובדים שאינם עובדי בזק בתשתיות בזק”.

הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן – מתפרסמות במקור].